שׁוּר, דּוֹדִי, הֲדַר צִבְיָה עֲזוּבָה בֵּין גְּדוּד אֲרָיוֹת. שׁוּבָה אֶל חֲדַר הֵיכָלְךָ וּצְלַח בְּמַנְגְּנָיוֹת. בֵּין לֶשֶׁם

אַבְּדַא בִּתַּוְחִיד רַבִּי, סִר קַלְבִּי, פִי כֻּלּ מַנְטְקִי, פִי שַׁרְקְהוּ וַאלְגַרְבִּי, לַא יַגְבִּי, לִאלְכֻּלּ כַאלִקִי

שַׁעַר אֲשֶׁר נִסְגַּר – קוּמָה פְּתָחֵהוּ, וּצְבִי אֲשֶׁר בָּרַח – אֵלַי שְׁלָחֵהוּ! לְיוֹם בּוֹאֲךָ עָדַי לָלוּן בְּבֵין שָׁדַי

אֱלֹהִים אֶשְׁאֲלָה יוֹצֵר מְאוֹרִים, יְגַלֶּה קֵץ עֲדָתוֹ הַפְּזוּרִים