אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא, לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא

עֵת שַׁעֲרֵי רָצוֹן לְהִפָּתֵחַ, יוֹם אֶהֱיֶה כַפַּי לְאֵל שׁוֹטֵחַ, וַאְקָרְבָה קָרְבָּן לְפָנָיו רֵיחַ, אָנָּא זְכֹר נָא לִי בְּיוֹם הוֹכֵחַ, עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ.

אֵין דֵּי בָאֵר חַסְדֵי יְיָ עֻזִּי, וּמָעֻזִּי וּמְנוּסִי מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי. אֲהַלֵּל לְךָ אֵל

פּוֹנַאלִיַיה פְּרַשְנַאם וַנּוּ, פּוֹנְגִי וַארוּם נֵרַאם, אָמַארַאטִ'יל צִיוֹן קוֹדִ'י, פָּארִיד'וּנוּ נַאמַאל.

מְהֻלָל אֶקְרָא יְיָ, שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי, הַאֲרֵך יָמַי וְשָׁנַי, לְטוֹבָה אוֹת נָא

נַקְדִּישָׁךְ וְנַעֲרִיצָךְ כְּנֹעַם שִׂיחַ סוֹד שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ, הַמְשַׁלְּשִׁים לְךָ קְדֻשָּׁה וְכֵן כָּתוּב עַל יַד נְבִיאָךְ