יהלה לחמיש, 29, מוסיקאית ירושלמית, פייטנית, זמרת, מנצחת מקהלות, שחקנית, מנחה סדנאות פיוטים וניגונים ושליחת ציבור. בוגרת תואר ראשון ביצירה רב תחומית מהאקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. בוגרת המסלול הספרדי בתכנית "אשירה תהילות" להכשרת שליחי ציבור במכון שכטר למדעי היהדות, וכעת מנחה אותו. מופיעה 25 שנים ביחידות, בהרכבים שונים (טנדו, ווקה שבת ועוד) ועם תזמורות.

מנהלת מוסיקלית ומנצחת על המקהלה הארצית בארגון קהילות שרות פיוט וניגון, מורה לפיוט וטעמי המקרא בבי"ס קשת בירושלים, פייטנית ושליחת ציבור בקהילת ציון ובתנועה המסורתית ומובילה את תחום התפילה והניגון במדרשת בית פרת ובקהילת הבוגרים שלה.

נהנית לשמוע מוסיקה חדשה, מחבקת את החיים, שמחה ומודה על הדרך, אוהבת אנשים ומאמינה במפגש ובכח של חיוך.

רחמים הוא חזן ופייטן ממסורת יהדות אלג'יריה.

כעת, זיני  מאחרוני  מחזיקי מסורת זאת, בפרטיה ודקדוקיה.

רחמים זיני נולד באלג'יריה והספיק, בשנותיו הראשונות, לחוות את המסורת ואת צליליה המיוחדים, בכור התרבות היהודית אלג'יראית, לעתים ספוגה מעט ממוטיבים של מוסיקות עולם כמו, איך לא צרפת, אך גם ספרד ודרום אמריקה.

לאורך שנות ילדותו ונעוריו, רחמים רכש את עולמו הרוחני ומוסיקלי מאת אביו הרב שמעון זיני זצ"ל שכיהן כרבה האחרון של יהדות אלג'יריה.

רחמים שימש כחזן ופייטן בקהילות רבות בצרפת ובישראל. במקביל הוא הופיע בכמה קונצרטים לחזנות וכן השתתף בפסטיבל הבן-לאומי לעוד בירושלים. בד בבד, רחמים זיני מכשיר תלמידים למסורת זו הכובשת - מכישרונות צעירים בני 7 ועד לחזנים מבוגרים.

רחמים הצטרף לארגון קהילות שרות, כנציג של מסורת אלג'יריה, ומלמד 14 שנים ברציפות בארגון. קולו הערב בשילוב עם כישרון דידקטי מעמיד אותו בין הפייטנים הבכירים והמוערכים של הארגון. 

פייטנית, בת 20, גרה ביישוב ניצן בוגרת בית הספר "פלך" והקונסרבטוריון "אקדמא" שבאשדוד (2012-2017).בוגרת במגמת מוזיקה.

נכנסה לעולם הפיוטים ככר מגיל 9. הצטרפה  לארגון "קהילות שרות", דרכו נחשפה לפיוטים רבים ממסורות שונות. המשכה את לימודי הפיוט גם באופן פרטני, בעיקר ממסורת מרוקו.
מופיעה בדרך קבע ברחבי הארץ ובחו"ל במופעי פיוטים ומוזיקה אנדלוסית עם הרכבים שונים.
סולנית בסדרות המנויים של התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד. מנחה ופייטנית פעילה בקהילות שרות פיוט לקהל בוגרים וילדים.

טובה קשטיאל היא הדמות המרכזית בשימור ותחיית מסורת הפיוט ושירת הנשים, כולל שפת המליאלאם של יהדות קוצ'ין ב-20 השנה האחרונות. הקימה והנחתה קבוצות שירה במושבי הקהילה במסילת ציון ונבטים, בהן נלמדו פיוטי קוצ'ין ,שירת הבקשות, ושירת נשים.

טובה הובילה שורת פרויקטים מוזיקליים של הקהילה הקוצ'ינית ובהם, מסע לקוצ'ין והפקת חוברת ובה פיוטים ספורים הווי ומנהגים, אלבום פיוטים ממסורת קוצ'ין, ניהול מוסיקלי של מקהלת נשות נבטים, כתיבת מאמר אקדמי בספר "קוצ'ין מבעד לעדשה"  ועוד.

פייטן וחזן במסורת הספרדית-ירושלמית/חלאבית ונגן קאנון. מוביל פיוט ספרדי-ירושלמי חאלבי בקהילות שרות, זו שנה שמינית.
ארז עבדן גדל מגיל 4 בבית הכנסת הגדול עדס בו שימש אביו אברהם עבדן ז"ל כגבאי המיתולוגי במשך עשרות שנים וגם נמנה על פייטני בית הכנסת. ב'עדס' "אוניברסיטת הפיוט" למד פיוטים ממסורת חאלב ספרד ירושלים.
בין מוריו הפייטנים מדור הענקים אליהו לוי (ממייסדי הבקשות בירושלים), מוני טבעוני, אליהו ור ושלמה לוי. ארז למד לנגן בקאנון מאברהם דוד הכהן, מנגני הקאנון המפורסמים בעירק וישראל ותורת המקאם אצל פרופ' יעקב כהן מאוניבסיטת בר אילן.
בנוסף להיותו מבצע ומורה נפלא לביצוע קולי של הפיוטים, נחשב ארז עבדן לאחד המומחים הגדולים בתורת המקאם.                                                

כוכבה לוי למדה אצל המורה הענק לשירת לדינו יצחק לוי (לו היתה נשואה עד מותו), וספגה ממנו ודרכו תורה גדולה של שירת הלדינו לגווניה, כולל פיוטים למעגל השנה, למעגל החיים ולכל עת. היא ממשיכה את מפעל חייו ופועלת כמורה ומבצעת להנחיל את מורשת שירת הלדינו. 
כוכבה לוי הופיעה עם בתה, יסמין לוי, בקונצרטים בספרד ובשבדיה, וכמובן גם בישראל. כוכבה מלמדת בקהילות שרות 5 שנים, לפני-כן לימדה עשרות שנים במסגרות אחרות.         

גילה בשארי היא בעלת קול ייחודי ועצמתי, בעלת יידע מקיף בשירת הפיוט התימנית, ומצויה בשורה הראשונה של בכירי הפייטנים בקהילת יוצאי תימן.
אביה של גילה בשארי היה חזן ופייטן ידוע וראש להקת מוזיקה תימנית לשמחות, שהרפרטואר בהן היה ברובו פיוטים.  בזכות נועזות אביה שעמד על כשרונה הענק, למדה גילה את תורת השירה והפיוט ככל אחיה ללא סייג.                                                                                                                                                            
לגילה בשארי שליטה גם במסורות נוספות, דוגמת שירת הלאדינו, שירים נפוליטניים ושירים עבריים.
הופעתה הבימתית הראשונה נערכה ב-1982 וזכתה להצלחה יוצאת דופן, עת שרה את יצירתו של מארק קופיטמן "לקול הזיכרון" לצד התזמורת הסימפנית ירושלים ובניצוחו של גארי ברתיני. ב-1986 פתחה גילה בשארי, בקריירה בינלאומית כשהצטרפה לתזמורת הפילהרמונית הישראלית, בניצוחו של זובין מהטה, בסיור הופעות באירופה ובארה"ב. בביקורים נוספים ב-1987 וב-1988 בארה"ב עם הפילהרמונית הישראלית, זכו הופעותיה בקרנגי הול ובמרכז קנדי להתלהבות רבה. גילה בשארי הופיעה עם תזמורות מפורסמות כמו הפילהרמונית של פילדלפיה, רשות השידור של גרמניה, התזמורת הפילהרמונית הלאומית של פולין והתזמורת הפילהרמונית של סנט פטרבורג. בשנת 1990 זכתה גילה בשארי לפרס המועצה לתרבות בישראל, על ביצועיה המוזיקליים המיוחדים והראויים לציון.
גילה הופיעה כנציגת שירת תימן במיטב הבמות בעולם כמו הקרנגי הול, קנדי סנטר ועוד ועם מיטב התזמורות בעולם: הפילהרמונית הישראלית, הסימפונית של פילדלפיה, בניצוחם של גארי ברטיני. 
גילה בשארי מביאה את יופייה של שירת יהדות תימן ואת המטען הרוחני העצום האצור בשירה ייחודית זו דרך שירי טקס החתן והכלה, שירי אהבה, שירי הווי ושירים שתורגמו במיוחד לעברית. 
גילה בשארי מלמדת בקהילות שרות שירה ופיוט יהדות תימן 14 שנים, והיתה סולנית במספר רב של אירועי שירה ופיוט יהדות תימן שקהילות שרות ארגן ברחבי הארץ.

ג'נט ילידת טהראן לאב שהיה חזן ופייטן ידוע בפרס, ושימש למעשה המורה הראשון שלה למוזיקה ולשירת הפיוטים.  למדה ושרה מוזיקה פרסית במקהלת הילדים של הרדיו הממלכתי הפרסי. 
בגיל 15 עלתה ארצה והמשיכה בחינוכה המוזיקלי אצל יצחק רפואה, גדול המוזיקאים הפרסים בארץ.
בשנת 1989 הקימה את אנסמבל ״שיראז" ובה נגנים מן הטובים בארץ, והעלתה בתיאטרון ירושלים קונצרט למוסיקה פרסית קלאסית, פולקלורית ויהודית, שזכתה לתגובות מדהימות. מאז ,המשיכה להופיע בפסטיבלים בינלאומיים רבים באירופה ובארץ. 
ג'נט יהודיאן מובילה את הוראת וביצוע המוזיקה הפרסית בקהילות שרות בתשע השנים האחרונות. לאחרונה שוקדת על חומרים מקוריים שלה בהשראה פרסית. השיר "חדרי הלב", שהלחינה למילותיו של יענקל'ה רוטבליט, מושמע מדי פעם ברדיו. 
ג'נט עזבה את עולם הרפואה בו היא מחזיקה בתואר שלישי כדי להשקיע את כל מעייניה ומרצה בשימור והחייאת המוזיקה היהודית הפרסית.

יליד העיר תוניס, בה החל את חינוכו במסורת שירת יהדות תוניסיה, אותה המשיך בצרפת אליה היגרה משפחתו. במקביל ללימודי מוזיקה עבד במעבדת המחקר ובארכיון הקלטות אודיו של רשות השידור הלאומית של צרפת. התמחה בנגינת העוּד.

עם עלייתו ארצה ב- 1991 עבד בפונותיקה, הארכיון הלאומי למוסיקה היהודית, בספריה הלאומית. בישראל המשיך בלימודי המוזיקה ופיתוח הקול במסגרת אוניברסיטת בר-אילן במסלול המורחב המזרחי אצל פרץ אליהו ויאיר דלאל, ובבית - הספר "רננות"  והיה חבר בתזמורת הקלסית המזרחית , אוניברסיטת  בר – אילן, כפייטן מסורת תוניסיה וכנגן עוד. 

ב10 שנים האחרונות מתמחה בחקר ובחידוש המוסיקה האנדלוסית של תוניסיה, הנקראת "מעלוף" , בגרסה העברית שנשכחה  מכל תודעה כבר יותר ממאה שנה.
משמש כפייטן מלמד מסורת הפיוט התוניסאי בארגון "קהילות שרות" 14 שנים.

מני מימון כהן פייטן מוביל בסדרות שנתיות של התזמורת האנדלוסית, ובמסגרתן העלה תכניות יחד עם שם טוב לוי, אהוד בנאי, אביתר בנאי ועוד אמנים רבים ידועים. הופיע בפסטיבל "ימי העוד" שם ייצג את שירת יהודי מרוקו וכן באירועי חזנות ופיוט ברחבי הארץ והעולם. בימים אלה שוקד על סט תקליטורים חדש עם שירים של משוררי הרוח של יהדות צפון אפריקה שלא זכו להלחנה.

את עיקר השכלתו המוזיקלית כפייטן רכש אצל  מורו ורבו ר' חיים ביטון, ואצל ר' מאיר אלעזר עטייה את רזי שירת "האלה" האנדלוסית. 

כהן למד פיתוח קול אצל הנדריקסון דניאל, יו"ר מקהלת בית הכנסת הגדול בירושלים. מוביל תחום הפיוט בקהילות שרות משנת 2002 ועד 2017.
מני היה שותף דרך בשנותיה הראשונות של העמותה בביסוסה בקרב הציבור הרחב. 

פייטן וחזן מגיל צעיר במגוון קהילות בארץ ובעולם במסורת יהדות מרוקו, הובילה ב- 4 השנים האחרונות בקהילות שרות עד לסוף שנת תשע"ט.

חי  שר כסולן במגוון רחב של תזמורות ולצד טובי הפייטנים דוגמת רבי חיים לוק. מתמחה במוזיקה האנדלוסית, וכן בשעבי ובדג'ירי לשירת מעגלי החיים והשנה.  חזן מומחה לכל ימות השנה חגים ומועדי ישראל,ובעל קורא בנוסח מרוקאי/ירושלמי.  עבר פיתוח קול מקצועי אצל טובי המורים בארץ ובעולם.

חי קורקוס הוא אמן הטאר, הכלי המחזיק את הקצב במוזיקה האנדלוסית.
משחר נעוריו גדל חי בבית שבו מסורת השירה פיוט והחזנות היו חלק הארי ודרך חיים. משפחת קורקוס ממרכאש ידוע ברבניה אשר לצד הלימוד הקדישו למסורת זו עיתות וזמנים ולכך פייטנים עצומים היו משחרים לבית מדרשם כדוגמת ר' חיים עטר זצ"ל ועוד רבים וטובים. אביו הינו חזנו הקבוע מזה 20 שנה של האדמו"ר דוד חי אבוחצירה שליט"א, ומששמעו הרב עוד לראשונה אמר שזה נועד לגדולות! וכיום חזן וזמר הבית בכל השמחות ואירועי משפחת אבוחצירא.
במקביל לספיגת מסורת הפיוט והתפילות, למד נגינה ב"בית המוסיקה" המרכזי בנהריה.
מוריו המובהקים בפיוט הם שני הענקים במסורת מרוקו, ר' מאיר אלעזר עטיהור' חיים ביטון מהם למד 12 שנים את שירת הבקשות והשירה האנדלוסית.

אַבָּטֶה בָּרִיהוּן יליד אתיופיה למד בבית הספר למוזיקה של אוניברסיטת אדיס אבבה והתמחה בשירה ונגינת סקסופון. מגיל 16 היה חבר בתזמורת הצבאית האתיופית, עמה ניגן בסקסופון ברחבי המדינה ובגוש הקומוניסטי ואף בקוריאה הצפונית. בהמשך ניגן בתיאטרון הלאומי האתיופי ולצד הזמר הנודע מחמוד אחמד, עמו הופיע ברחבי העולם. בגיל 21 הקים הרכב ג'אז משלו, שעמו יצא לסיבובי הופעות באירופה שלוש פעמים בשנה.
עם העלייה ארצה בעקבות משפחתו, נתקל בתחילה בקשיים להגשים את חלומו להיות מוזיקאי בישראל, עליהם התגבר בהמשך, והפך להיות מוזיקאי מוביל בישראל.
במסגרת אנסמבל תזטה שר אבטה מזמורי כיסופים לירושלים של שלמה אבן גבירול ויהודה הלוי, במתכונת מזמורי הכיסופים לירושלים של ביתא ישראל. בהמשך עשה עיבודים לתפילה ששרים הקייסים בחגים וביום הכיפורים. התפילה, הנישאת בשפת הקודש השמית געז, משמרת ניגון עתיק במקצב הדומה במפתיע לבלוז. 
אבטה בריהון הלחין בצורה מופלאה מזמורי תהלים בנוסח המוזיקה האתיופית, ולימד ברוב קהילות הפיוט של קהילות שרות חומרים אלה שהתקבלו בהתפעלות ושמחה.
אבטה מלמד בקהילות שרות ב6 השנים האחרונות.