הרב מנחם נאבת הוא חזן ופייטן במסורת ספרד-ירושלים, שלה זיקה חזקה למוזיקה המזרח-תיכונית הגדולה, הערבית. מנחם מרצה לפילוסופיה כללית ויהודית וכותב ויוצר בתחום ההגות היהודית. בגיל 25 כתב מנחם את הספר 'לרגעים תבחננו' על רעיון התשובה ביהדות, ובספרו מובעת תפיסה מעמיקה של מושג זה.

מנחם נאבת, נולד וגדל בשכונת 'קריית משה', והמורה הראשון שלו למקאמים הערבים בשימוש המסורת הירושלמית היה אבא שלו, שבעצמו הוא חזן.

הוריו של מנחם ממוצא אלג'יראי (קונסטנטין); הם עלו לארץ מצרפת, כך שהוא חי בין עולמות שונים, אך שולט בכולם מבלי להשתייך בלעדית לאחד מהם.

מנחם גדל והתחנך במוסדות של הזרם החרדי-ליטאי, בישיבת פוניבז' הידועה בבני ברק, ובד בבד החל להופיע בערבי שירת פיוטים וחזנות, ושר גם שירה ערבית בליווי עוד בירושלים, בבני-ברק וברמת גן.

מנחם מוביל את 'עונג השבת' בבית הכנסת החאלבי המפורסם 'עדס' בשכונת נחלאות בירושלים. זמן זה מוקדש לשירה הערבית וביטוייה בפיוטים בני-זמננו.

לאחרונה הוא השתתף בסרטונים של קהילות שרות עם הפיוטים "עת שערי רצון" ו"יעלה יעלה".

שיר יפרח היא פייטנית צעירה, ילידת היישוב ניצן, בוגרת בית הספר "פלך" והקונסרבטוריון "אקדמא" באשדוד (2012-2017). בוגרת מגמת מוזיקה.

היא נמצאת בעולם הפיוט כבר מגיל תשע. שיר הצטרפה  לארגון "קהילות שרות", ודרכו נחשפה לפיוטים רבים ממסורות שונות. היא המשיכה את לימודי הפיוט גם באופן פרטי, והעמיקה בעיקר במסורת מרוקו.
שיר מופיעה בדרך קבע ברחבי הארץ ובחו"ל במופעי פיוטים ומוזיקה אנדלוסית בהרכבים שונים.
היא סולנית בסדרות המנויים של התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד, מנחה ופייטנית פעילה בקהילות שרות פיוט לקהל בוגרים וילדים.

נתנאל זלבסקי הוא מוזיקאי רב-תחומי: זמר, כנר, גיטריסט, מלחין ומעבד. הוא גדל במשפחה מוסיקלית - אביו, צבי זלבסקי, הוא מלחין ותיק במוסיקה היהודית בת זמננו.
נתנאל הופיע כזמר אופרה וכמנצח במקהלות חזנות.
לפני מספר שנים הקים נתנאל את ההרכב "אנסמבל אל ההרים", איתו הוא הפיק אלבום שירים ופיוטים הקשורים לימים הנוראים.
מזה כשבע שנים נתנאל מנחה ב"קהילות שרות" קבוצות ללימוד פיוטים במסורת חסידות אשכנז. דרך "קהילות שרות" יצר נתנאל קשר עם הפייטנית המרוקאית שיר יפרח, ובשנתיים האחרונות הם הקימו מיזם משותף, שבו הם שרים עיבודים מחודשים לפיוטים ולניגונים ממסורות מוסיקליות שונות ומעצבים אותם ליצירה ישראלית חדשה.

אילן אריכא הוא פייטן רב תחומי, ומלמד בקהילות שרות מסורות שונות, כמו מסורת ספרד-ירושלים ומסורת מרוקו.

אילן מוביל בבית הכנסת עדס את שירת הבקשות החאלבית, והוא ראש חברת הבקשות המרוקאית 'מאיר השחר'. בין מוריו ניתן למנות את ר' חיים ביטון, ר' מאיר אלעזר עטיה, מני מימון כהן ועוד.

אילן מנגן על כלי הקשה - דרבוקה בסגנונות שונים, טאר מרוקאי וכן על כלי פריטה כמו עוד.

אילן הוא מומחה לקריאה בתורה בנוסחים רבים: תימן, מרוקו, ספרד-ירושלים, כורדיסטאן, תוניסיה ועוד.

שרלי זריהן נולד בעיר רבאט שבמרוקו בשנת 1959, ועלה לישראל בגיל ארבע. הוא למד וספג פיוט שירה וחזנות כבר מגיל צעיר ממורו ר' שלמה וענונו ז"ל שהיה מומחה בשירת הבקשות, האלא האנדלוסית וסוגות שונות בתחום הזה.
מגיל צעיר כיכב שרלי על במות באירועים משפחתיים ובבית ספר, והתבלט בקולו ובסגנון שירתו. הוא למד חינוך במכללת קיי. שרלי הוביל את שירת הבקשות בעיר אשקלון. הוא הופיע רבות כסולן ונגן עם התזמורות האנדלוסיות בישראל ועוסק בהדרכה ובהוראה בקהילות שרות שנים רבות.

מוזיקאי, זמר ויוצר. מלקט מגיל צעיר מנגינות שורשיות ממורשת תימן העברית, חוקר את ביצועיהן המגוונים ומבצע אותן בעצמו.

חניך של כל אותם ישישים יקרים שהקשיב להם בצמא בבתי הכנסת ממורשת תימן, בהתכנסויות החגיגיות ובישיבות הג'עלה המסורתיות.

למד מוזיקה בבית הספר למוזיקה קלסית מזרחית במוסררה ירושלים וב"רימון" ברמת   השרון

הקים את פרויקט ה – D-ONE שמבצע מוזיקה חדשה לשירת הדיוואן והתפילה ממורשת תימן ושותף בפרויקטים אמנותיים נוספים הקשורים בעולם מוזיקלי זה

מלמד את שירת הדיוואן במסגרת סדנאות ברחבי הארץ למבוגרים ולילדים ועוסק בפיתו אסכולת ניסוח ולימוד של הסגנון

טובה קשטיאל היא הדמות המרכזית בשימור ובתחיית מסורת הפיוט ושירת הנשים, כולל שפת המליאלאם של יהדות קוצ'ין ב-20 השנה האחרונות. היא הקימה והנחתה קבוצות שירה במושבים של הקהילה הקוצ'ינית במסילת ציון ונבטים, בהן נלמדו פיוטי קוצ'ין ,שירת הבקשות, ושירת נשים.

טובה הובילה שורת פרויקטים מוזיקליים של הקהילה הקוצ'ינית ובהם מסע לקוצ'ין והפקת חוברת ובה פיוטים, סיפורים, הווי ומנהגים, אלבום פיוטים ממסורת קוצ'ין, ניהול מוסיקלי של מקהלת נשות נבטים, כתיבת מאמר אקדמי בספר "קוצ'ין מבעד לעדשה"  ועוד.

יגאל דן נולד וגר בירוחם, והוא מלמד תיפוף בקונסבטוריון בירוחם, בדימונה ובמדרשת בן גוריון.

הוא למד אצל אביו, מאסטר רחמים דן ז"ל, את רזי התיפוף על הטאבלה והראגות.

יגאל דן הקים את להקת "צלילי ראג" שמופיעה על הבמה מעל 36 שנה. "צלילי ראג" משמרת מסורת רבת שנים ויוצרת שירים ועיבודים מחודשים לפיוטים וניגונים ממסורת בני ישראל הודו. הלהקה חושפת בפני הקהל את מיטב המוסיקה היהודית, שהשתלבה במאות השנים במוסיקה ההודית האותנטית ועברה ברצף הדורות מאב לבן ומתנגנת בכלי נגינה עתיקים. הלהקה הפיקה עד כה חמישה תקליטורים ממסורת יהודי הודו – שירים לחגים, לשבת לימים הנוראים ועוד, וכן שני תקליטורים של מוזיקה אתנית קלאסית וראגות. מטרת ההרכב להביא את המוזיקה ההודית למודעות בקרב הציבור הרחב ולהרחבת אופקים בתחום המוזיקה ההודית.

יגאל הצטרף לארגון "קהילות שרות" ודרכו נחשפו לפיוטים רבים ממסורת זו.

אַבָּטֶה בָּרִיהוּן יליד אתיופיה למד בבית הספר למוזיקה של אוניברסיטת אדיס אבבה והתמחה בשירה ונגינת סקסופון. מגיל 16 היה חבר בתזמורת הצבאית האתיופית, עמה ניגן בסקסופון ברחבי המדינה ובגוש הקומוניסטי ואף בקוריאה הצפונית. בהמשך ניגן בתיאטרון הלאומי האתיופי ולצד הזמר הנודע מחמוד אחמד, עמו הופיע ברחבי העולם. בגיל 21 הקים הרכב ג'אז משלו, שעמו יצא לסיבובי הופעות באירופה שלוש פעמים בשנה.
עם העלייה ארצה בעקבות משפחתו, נתקל בתחילה בקשיים להגשים את חלומו להיות מוזיקאי בישראל, עליהם התגבר בהמשך, והפך להיות מוזיקאי מוביל בישראל.
במסגרת אנסמבל תזטה שר אבטה מזמורי כיסופים לירושלים של שלמה אבן גבירול ויהודה הלוי, במתכונת מזמורי הכיסופים לירושלים של ביתא ישראל. בהמשך עשה עיבודים לתפילה ששרים הקייסים בחגים וביום הכיפורים. התפילה, הנישאת בשפת הקודש השמית געז, משמרת ניגון עתיק במקצב הדומה במפתיע לבלוז. 
אבטה בריהון הלחין בצורה מופלאה מזמורי תהלים בנוסח המוזיקה האתיופית, ולימד ברוב קהילות הפיוט של קהילות שרות חומרים אלה שהתקבלו בהתפעלות ושמחה.
אבטה מלמד בקהילות שרות ב6 השנים האחרונות.

ג'נט ילידת טהראן לאב שהיה חזן ופייטן ידוע בפרס, ושימש למעשה המורה הראשון שלה למוזיקה ולשירת הפיוטים.  למדה ושרה מוזיקה פרסית במקהלת הילדים של הרדיו הממלכתי הפרסי. 
בגיל 15 עלתה ארצה והמשיכה בחינוכה המוזיקלי אצל יצחק רפואה, גדול המוזיקאים הפרסים בארץ.
בשנת 1989 הקימה את אנסמבל ״שיראז" ובה נגנים מן הטובים בארץ, והעלתה בתיאטרון ירושלים קונצרט למוסיקה פרסית קלאסית, פולקלורית ויהודית, שזכתה לתגובות מדהימות. מאז ,המשיכה להופיע בפסטיבלים בינלאומיים רבים באירופה ובארץ. 
ג'נט יהודיאן מובילה את הוראת וביצוע המוזיקה הפרסית בקהילות שרות בתשע השנים האחרונות. לאחרונה שוקדת על חומרים מקוריים שלה בהשראה פרסית. השיר "חדרי הלב", שהלחינה למילותיו של יענקל'ה רוטבליט, מושמע מדי פעם ברדיו. 
ג'נט עזבה את עולם הרפואה בו היא מחזיקה בתואר שלישי כדי להשקיע את כל מעייניה ומרצה בשימור והחייאת המוזיקה היהודית הפרסית.

כוכבה לוי למדה אצל המורה הענק לשירת לדינו יצחק לוי (לו היתה נשואה עד מותו), וספגה ממנו ודרכו תורה גדולה של שירת הלדינו לגווניה, כולל פיוטים למעגל השנה, למעגל החיים ולכל עת. היא ממשיכה את מפעל חייו ופועלת כמורה ומבצעת להנחיל את מורשת שירת הלדינו. 
כוכבה לוי הופיעה עם בתה, יסמין לוי, בקונצרטים בספרד ובשבדיה, וכמובן גם בישראל. כוכבה מלמדת בקהילות שרות 5 שנים, לפני-כן לימדה עשרות שנים במסגרות אחרות.         

פייטן וחזן במסורת הספרדית-ירושלמית/חלאבית ונגן קאנון. מוביל פיוט ספרדי-ירושלמי חאלבי בקהילות שרות, זו שנה שמינית.
ארז עבדן גדל מגיל 4 בבית הכנסת הגדול עדס בו שימש אביו אברהם עבדן ז"ל כגבאי המיתולוגי במשך עשרות שנים וגם נמנה על פייטני בית הכנסת. ב'עדס' "אוניברסיטת הפיוט" למד פיוטים ממסורת חאלב ספרד ירושלים.
בין מוריו הפייטנים מדור הענקים אליהו לוי (ממייסדי הבקשות בירושלים), מוני טבעוני, אליהו ור ושלמה לוי. ארז למד לנגן בקאנון מאברהם דוד הכהן, מנגני הקאנון המפורסמים בעירק וישראל ותורת המקאם אצל פרופ' יעקב כהן מאוניבסיטת בר אילן.
בנוסף להיותו מבצע ומורה נפלא לביצוע קולי של הפיוטים, נחשב ארז עבדן לאחד המומחים הגדולים בתורת המקאם.                                                

גילה בשארי היא בעלת קול ייחודי ועצמתי, בעלת יידע מקיף בשירת הפיוט התימנית, ומצויה בשורה הראשונה של בכירי הפייטנים בקהילת יוצאי תימן.
אביה של גילה בשארי היה חזן ופייטן ידוע וראש להקת מוזיקה תימנית לשמחות, שהרפרטואר בהן היה ברובו פיוטים.  בזכות נועזות אביה שעמד על כשרונה הענק, למדה גילה את תורת השירה והפיוט ככל אחיה ללא סייג.                                                                                                                                                            
לגילה בשארי שליטה גם במסורות נוספות, דוגמת שירת הלאדינו, שירים נפוליטניים ושירים עבריים.
הופעתה הבימתית הראשונה נערכה ב-1982 וזכתה להצלחה יוצאת דופן, עת שרה את יצירתו של מארק קופיטמן "לקול הזיכרון" לצד התזמורת הסימפנית ירושלים ובניצוחו של גארי ברתיני. ב-1986 פתחה גילה בשארי, בקריירה בינלאומית כשהצטרפה לתזמורת הפילהרמונית הישראלית, בניצוחו של זובין מהטה, בסיור הופעות באירופה ובארה"ב. בביקורים נוספים ב-1987 וב-1988 בארה"ב עם הפילהרמונית הישראלית, זכו הופעותיה בקרנגי הול ובמרכז קנדי להתלהבות רבה. גילה בשארי הופיעה עם תזמורות מפורסמות כמו הפילהרמונית של פילדלפיה, רשות השידור של גרמניה, התזמורת הפילהרמונית הלאומית של פולין והתזמורת הפילהרמונית של סנט פטרבורג. בשנת 1990 זכתה גילה בשארי לפרס המועצה לתרבות בישראל, על ביצועיה המוזיקליים המיוחדים והראויים לציון.
גילה הופיעה כנציגת שירת תימן במיטב הבמות בעולם כמו הקרנגי הול, קנדי סנטר ועוד ועם מיטב התזמורות בעולם: הפילהרמונית הישראלית, הסימפונית של פילדלפיה, בניצוחם של גארי ברטיני. 
גילה בשארי מביאה את יופייה של שירת יהדות תימן ואת המטען הרוחני העצום האצור בשירה ייחודית זו דרך שירי טקס החתן והכלה, שירי אהבה, שירי הווי ושירים שתורגמו במיוחד לעברית. 
גילה בשארי מלמדת בקהילות שרות שירה ופיוט יהדות תימן 14 שנים, והיתה סולנית במספר רב של אירועי שירה ופיוט יהדות תימן שקהילות שרות ארגן ברחבי הארץ.

רחמים זיני הוא חזן ופייטן ממסורת יהדות אלג'יריה ומאחרוני המחזיקים במסורת זאת, בפרטיה ודקדוקיה.

רחמים זיני נולד באלג'יריה והספיק בשנותיו הראשונות לחוות את המסורת ואת צליליה המיוחדים בכור התרבות היהודית האלג'ירית, שלעתים ספוגה מעט במוטיבים של מוסיקת עולם כמו צרפת, ספרד ודרום אמריקה.

לאורך שנות ילדותו ונעוריו, רחמים רכש את עולמו הרוחני ומוסיקלי מאביו הרב שמעון זיני זצ"ל שכיהן כרבה האחרון של יהדות אלג'יריה.

רחמים שימש כחזן ופייטן בקהילות רבות בצרפת ובישראל. במקביל הוא הופיע בכמה קונצרטים לחזנות וכן השתתף בפסטיבל הבין-לאומי לעוד בירושלים. בד בבד, רחמים זיני מכשיר תלמידים למסורת זו מכישרונות צעירים בני 7 ועד לחזנים מבוגרים.

רחמים הצטרף לארגון קהילות שרות, כנציג של מסורת אלג'יריה, ומלמד 14 שנים ברציפות בארגון. קולו הערב בשילוב עם כישרון דידקטי מעמיד אותו בין הפייטנים הבכירים והמוערכים של הארגון. 

יהלה לחמיש היא מוסיקאית ירושלמית, פייטנית, זמרת, מנצחת מקהלות, שחקנית, מנחת סדנאות פיוטים וניגונים ושליחת ציבור. היא בוגרת תואר ראשון ביצירה רב תחומית מהאקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, בוגרת המסלול הספרדי בתוכנית "אשירה תהילות" להכשרת שליחי ציבור במכון שכטר למדעי היהדות, ומנחה אותו. היא מופיעה עם הרכבים שונים כמו טנדו, ווקה שבת ועוד,  וכן יחד עם תזמורות.

יהלה היא מנהלת מוסיקלית ומנצחת על המקהלה הארצית בארגון קהילות שרות פיוט וניגון, מורה לפיוט ולטעמי המקרא בבית הספר 'קשת' בירושלים, פייטנית ושליחת ציבור בקהילת 'ציון' ובתנועה המסורתית ומובילה את תחום התפילה והניגון במדרשת 'בית פרת' ובקהילת הבוגרים שלה.

יוסף טייב נולד בעיר תוניס ובה החל את חינוכו במסורת שירת יהדות תוניסיה. במקביל ללימודי מוזיקה עבד טייב במעבדת המחקר ובארכיון הקלטות אודיו של רשות השידור הלאומית של צרפת. הוא גם מומחה בנגינת העוּד.

עם עלייתו ארצה ב-1991 הוא עבד בפונותיקה, הארכיון הלאומי למוסיקה היהודית, בספריה הלאומית. בישראל המשיך בלימודי המוזיקה ופיתוח הקול באוניברסיטת בר-אילן במסלול המורחב המזרחי אצל פרץ אליהו ויאיר דלאל, ובבית - הספר "רננות" והיה חבר בתזמורת הקלסית המזרחית, אוניברסיטת  בר-אילן, כפייטן מסורת תוניסיה וכנגן עוד. 

בשנים האחרונות עוסק טייב בחקר המוסיקה האנדלוסית של תוניסיה ובחידושה. מוזיקה מסורתית זו נקראת "מאלוף". בגרסה העברית היא נשכחה מהתודעה למעלה ממאה שנה.
יוסף טייב משמש כפייטן מלמד מסורת הפיוט התוניסאי בארגון "קהילות שרות" 14 שנים.

מני מימון כהן הוא פייטן מוביל בסדרות שנתיות של התזמורת האנדלוסית, ובמסגרתן העלה תוכניות יחד עם שם טוב לוי, אהוד בנאי, אביתר בנאי ועוד אומנים רבים בעלי שם. הוא הופיע בפסטיבל "ימי העוד" שם ייצג את שירת יהודי מרוקו וכן באירועי חזנות ופיוט ברחבי הארץ והעולם.
את עיקר השכלתו המוזיקלית כפייטן רכש אצל ר' חיים ביטון, ואצל ר' מאיר אלעזר עטייה למד את רזי שירת "האלה" האנדלוסית.

מימון כהן למד פיתוח קול אצל הנדריקסון דניאל, יו"ר מקהלת בית הכנסת הגדול בירושלים. הוא הוביל תחום הפיוט בקהילות שרות בשנותיה הראשונות של העמותה בביסוסה בקרב הציבור הרחב משנת 2002 ועד 2017.

פייטן וחזן מגיל צעיר במגוון קהילות בארץ ובעולם במסורת יהדות מרוקו.

חי שר בתפקיד סולן במגוון רחב של תזמורות לצד טובי הפייטנים. הוא מתמחה במוזיקה האנדלוסית והאלג'ירית ובשירה בסגנון שעבי. חי הוא חזן מומחה לכל ימות השנה, חגים ומועדי ישראל. הוא אמן 'טאר', כלי הקצב המרכזי במוזיקה האנדלוסית.
משחר נעוריו גדל חי בבית שבו מסורת השירה, הפיוט והחזנות היו דרך חיים. הוא חזן וזמר הבית בכל השמחות של משפחת אבוחצירא.
במקביל לספיגת מסורת הפיוט והתפילות, למד נגינה ב"בית המוסיקה" המרכזי בנהריה.
מוריו המובהקים בפיוט הם שני הענקים במסורת מרוקו, ר' מאיר אלעזר עטיה ור' חיים ביטון מהם למד 12 שנים את שירת הבקשות והשירה האנדלוסית.