מסמך ראשוני לסיעור מוחות בשלב הייסוד של קהילות שרות
הובא לדיון ביוני 2002, הוכן בידי יוסי אוחנה

____________________________

תמוז  תשס"ב
יוני    2002

קהילות שרות: בחינת פוטנציאל המוזיקה היהודית ובמיוחד הפיוט

לחיבור קהלים מגוונים לחוות ולהעמיק את זיקתם לתרבות היהודית

 

• הפרוייקט מצוי אמנם בשלב התחלתי, ובכל זאת עולות תובנות ומתבהרות בעיות ושאלות יסוד הנוגעות למוזיקה יהודית בכלל ולפיוט בזמננו בפרט. אפרט אותן להלן במטרה לקבל תגובות והערות.
   

הנחות לדיון:

א. קיומו של פער בין הפוטנציאל של המוסיקה היהודית, ובעיקר הפיוט, להיות כלי רגשי משחרר עכבות ומחולל שינוי ביחס למקורות היהודיים, לבין היעדר עשייה מספקת בתחום זה.
 

ב. הפעילות המתקיימת כיום בתחום מתרחשת לרוב מול קהלי יעד מובחנים. כך יש החמצה של היכולת הגלומה במוסיקה לחבר קהלים מגוונים ולטפח הבנה הדדית ורגישות תרבותית בקרב יהודים מכל המסורות.
 

ג. המוסיקה היהודית, ובמיוחד הפיוט, לא הייתה במקורה תחומה בד' אמות של בית הכנסת, ועל כן עשויה לפרוץ את החומות הבצורות המפרידות בין חילונים לבין מה שמזוהה על ידם כ"דתי".
 

ד. למוסיקה הפיוטית תפקיד חשוב בשימור זיקה לתרבות היהודית של רבים, שאינם דתיים על פי ההגדרה המקובלת, ועקב כך לגיבוש וחיזוק זהותם היהודית.
 

ה. יצירתה של תרבות יהודית-ישראלית היא תהליך קולקטיבי רב-שנים ודורות. אי-הכרה ואי-שימוש במשאבים העצומים של הזיכרון המוסיקלי היהודי-פיוטי מצמצמים את מקורות ההשראה היהודית ליצירה חדשה.
 

ו. קיים פער בין הצריכה בפועל של המוסיקה היהודית ותפוצתה הרחבה לבין החשיפה הדלה יחסית בערוצי הרדיו והטלוויזיה. לנושא זה נודעת חשיבות מיוחדת לצעירים המושפעים מֵהָרוֹוֵחַ וְהַמְּקֻבָּל ומעצבים דעתם בהתאם להם.
 

ז. כרגע נעדרים התנאים שיאפשרו למוסיקה ולשירה היהודית להשפיע על התרבות המתהווה כאן, שתהא יותר יהודית ופחות ישראלית. הקצאת משאבים מתאימה היא רק אחת מהם.
 

ח. ישנן בעיות יסוד בדרכי ההתנהלות העכשוויות של העשייה הפומבית (הפקת אירועים, הופעות וחומר מוסיקלי – תקליטורים, קלטות וכו'). אלה נעדרים ממדי עומק, אינם מכבדים את היצירה ויוצריה ופוגעים באפשרות להכיר באיכויות האומנותיות שלה ובסיכוייה להגיע לקהלים חדשים.
 

ט. יצירה ישראלית מקורית חדשה בתחומי השירה והמוסיקה היהודית-פיוטית, השואבת השראה מהקלאסיקה, היא תנאי חשוב לשימורה, התחדשותה והגברת כושר התפוצה שלה.
 

י. "הפיוט נתפס כעולם של סולנים" איך מחזירים אותו להמונים? האם יש צורך בכך? האם זה אפשרי?
 

יא. החינוך המוסיקלי לנכסי התרבות המוסיקלית היהודית - לחן וטקסט - לוקה בהיעדר הכרה ומשאבים-פיננסיים אנושיים וחומרי למידה. לפיכך, המשכיות ותחיה נבלמים באיבם, באין חשיפה בשלבי גיבוש הטעם המוסיקלי בילדות.
 

יב. נדרשת אריזה חדשה באמצעות פרשנות ותיווך מוסיקלי לקהלים חדשים בלי לחטוא למקור. זאת בצד חשיבה שיווקית ופרסומית מתאימה.

מטרת הבדיקה:
 

• גיבוש קונספט מתאים לניצול האפשרויות הטמונות בשירה ובמוסיקה היהודית, ומה שניתן לעשות כדי לקדם את מעמדן בתרבות הישראלית-יהודית.

בדיקה עיונית ומעשית של הפיוט:
 

1. לימוד והבנה תיאורטית של התפקיד ההיסטורי (בהתבסס על המחקר הפורה הקיים) והאקטואלי שמילא וממלא הפיוט בחייהן של קהילות יהודיות בכלל, ובפרט של אלו שבאו מארצות האסלאם, שבהן היה נפוץ.
    

2. בדיקה, מיפוי והצעת ההזדמנויות לחשיפה לגדולי היוצרים בעולם היהודי, שלהם שימש הפיוט ז'אנר מרכזי לביטוי עצמי יהודי, בלתי-נפרד מהקולקטיב.
    

3. מיפוי הפעילים והמסגרות הקיימות הנוגעות בפיוט, קהל היעד שלהן, אופני הפיוט ומטרותיהן, ובעיקר, זיהוי נקודות חולשה וחוזק ביחס לחזון הפיוט.
    

4. זיהוי דמויות מפתח בשדה הביצוע בפיוט, העוסקים בפיוט בשני היבטיו:    
   ידע יהודי-קהילתי לצד היכולת לעורר חוויה רגשית ואסתטית.
    

5. תיבדקנה הנחות היסוד באשר לפוטנציאל היישוג (שיחור) של הפיוט לפתחם של קהלי יעד מובחנים ומזוהים, ובאשר למוטיבציה לעסוק בפיוט בדגשים שונים.
    

6. זיהוי שותפים פוטנציאלים לרעיון - גופים ופרטים, וכן בדיקת רעיונות לשיתופי פעולה בתחום, כולל נטילת חלק במימון.
    

7. בדיקה באמצעות פיילוט "קהילה שרה" פיוט. תיבדק היכולת למשוך קהלים חדשים להתנסות בחוויה תרבותית יהודית והשפעתה עליהם.

קהילה שרה – קווים מנחים וסימני שאלה:
 

א.   מי?  קבוצה על-אזורית בירושלים תחילה, שתורכב ברובה מקהל חדש שלו פתיחות מספיקה להתנסות תרבותית חדשה.
 

ב.   מה?  ערכה ראשונית לקהילה שרה המשלבת רפרטואר חוצה מסורות מוסיקליות
-    של קהילות ישראל השונות.
-    חומר מוסיקלי כבד או קל? אולי שילוב ביניהם? 
-    נושא מרכזי מסוים כגון זמן ומועד, מעגל החיים וכו' או קולאז' מייצג?
 

ג.    שילוב של מפגש חווייתי מוסיקלי כמנה עיקרית ביחד עם מדרש פיוט.
 

ד.    ליווי תיאורטי והיסטורי של הפיוט עם חווית השירה במרכז.
 

ה.    שילוב מזמן לזמן של דמויות בולטות מעולם הפיוט בזיקה לחומר הנלמד.
 

ו.    ליווי קלטת הדגמה בביצועים עתיקים ומחודשים.