אחד הפיוטים המוכרים ביותר של אבן גבירול יחד עם "שער פתח דודי". השיר מוכר בכל קהילות ישראל, ובפרט בקרב יהודי צפון אפריקה. כך למשל, הוא נמצא בשירת הבקשות של יהודי מרוקו בשלוש פרשיות שונות! – בפרשת "וירא" בלחן מנובת חיג'אז אל-משרקי, בפרשת "חיי-שרה" בלחן מנובת אל-רצד ובפרשת "ויגש" בלחן מנובת "חיג'אז אל-כביר". הותאמו לפיוט זה מנגינות נוספות מהסגנון האלג'יראי.
זהו פיוט מסוג "רשות" וחתימת השם "שלמה". נושאו של השיר – שיחה בין כנסת ישראל לאל על בואו של המשיח. שני הבתים הראשונים נאמרים על ידי כנסת ישראל, השלישי על ידי הקב"ה והאחרון שוב ע"י כנסת ישראל.
מילים: שלמה אבן גבירול
שַׁעַר אֲשֶׁר נִסְגַּר – קוּמָה פְּתָחֵהוּ,
וּצְבִי אֲשֶׁר בָּרַח – אֵלַי שְׁלָחֵהוּ!
לְיוֹם בּוֹאֲךָ עָדַי לָלוּן בְּבֵין שָׁדַי,
שָׁם רֵיחֲךָ הַטּוֹב עָלַי תְּנִיחֵהוּ.
מַה זֶה דְמוּת דּוֹדֵךְ, כַּלָּה יְפֵה פִיָה,
כִּי תֹאמְרִי אֵלַי: שִׁלְחָה וְקָחֵהוּ?
הַהוּא יְפֵה עַיִן אָדֹם וְטוֹב רֹאִי –
דוֹדִי וְרֵעִי זֶה, קוּמָה מְשָׁחֵהוּ!
שער אשר נסגר – הגאולה מדומה לשער שדרכו מגיעים לחיי השלווה. השער הזה סגור והמשורר מבקש מהאל: קומה פתחהו. וצבי – זהו המשיח שמדומה לצבי ע"פ שיר השירים ב,ט: "דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי" ובהמשך: "בְּרַח דּוֹדִי וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי" (ח,יד).
ליום – ביום, בשל האקרוסטיכון הוחלפה האות. ללון בבין שדי – הכוונה בבית המקדש, ע"פ שיר השירים א,יג: "צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי בֵּין שָׁדַי יָלִין". במדרש במסכת יומא נד ע"א הוסבר המשל לשכינת האל בין בדי ארון הקודש. ריחך הטוב – הדוד נושא איתו ריח טוב, צרור המור, וכאשר הוא יניח ראשו עליה היא תקלוט מריחו הטוב.
מה זה דמות דודך… – האל שואל את כנסת ישראל איך נראה "הדוד", המשיח. כלומר מה תיאורו על פי המקובל במסורת. למעשה כך המשורר מעביר לקוראיו את דמותו של המשיח. דו-שיח זה מזכיר את הדיאלוג בשיר השירים, כאשר האהובה מחפשת אחר דודה ושואלות אותה רעותיה האם ראו אותו. עונות לה רעותיה: "מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד הַיָּפָה בַּנָּשִׁים?" (שיר השירים ה,ט). שלחה וקחהו – לפי הפס' בשמואל א טז,יא: "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל יִשַׁי שִׁלְחָה וְקָחֶנּוּ", המשורר מכוון למשיח בן דוד ומשתמש בדברים שנאמרו על דוד.
ההוא – הלוא הוא. יפה עין… – תיאורו של המשיח דומה לתשובת הרעיה בשיר השירים ה,י: "דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה", אך בעיקר מזכיר את תיאורו של דוד המלך: "וְהוּא אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי" (שמואל א טז,יב). דודי ורעי זה – לפי דברי הרעיה בתיאור דודה: "זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם" (שיר השירים ה,טז). ולבסוף הבקשה קומה משחהו ממש כמו הציווי של ה' לשמואל בפס' לאחר מכן: "וַיֹּאמֶר יְהוָה קוּם מְשָׁחֵהוּ".
אלג'יריה, ארץ ישראל, מרוקו, שירת הבקשות במרוקו, תימן