שׁוֹכַנְתְּ בַּשָּׂדֶה עִם אָהֳלֵי כוּשָׁן, עִמְדִי לְרֹאשׁ כַּרְמֶל צַפִּי לְהַר בָּשָׁן

שָׁכַח עֹפֶר קִרְיַת חָנָה, וּדְבִיר הֻלַּל מִכְלַל יֹפִי. אֵלָיו אֶקְרָא וְלֹא עָנָה, וְלוֹ אֶתְחַנָּן בְּמוֹ פִי

שַׁעַר אֲשֶׁר נִסְגַּר – קוּמָה פְּתָחֵהוּ, וּצְבִי אֲשֶׁר בָּרַח – אֵלַי שְׁלָחֵהוּ

אָעוּפָה אֶשְׁכֹּנָה וְאַרְחִיקָה נְדוֹד,
בַּמִּדְבָּר אָלִינָה וְאוּלַי אֶמְצָא דוֹד

שְׁחִי לָאֵל, יְחִידָה הַחֲכָמָה, וְרוּצִי לַעֲבֹד אוֹתוֹ בְּאֵימָה

שָׁלוֹם לְךָ, דּוֹדִי, הַצַּח וְהָאַדְמוֹן, שָׁלוֹם לְךָ מֵאֵת רַקָּה כְּמוֹ רִמּוֹן

שַׁעַר פְּתַח, דּוֹדִי, קוּמָה פְּתַח שַׁעַר! כִּי נִבְהֲלָה נַפְשִׁי גַּם נִשְׂעֲרָה שַׂעַר

בַּת אֲהוּבַת אֵל קָמָה בַּשַּׁחַר, תִּתְלַבֵּן אֹדֶם כִּתְמָהּ כַּצַּחַר.
שִׁיר לְךָ מְהַלֶּלֶת

שִׂישׂוּ צַהֲלוּ, רַנְּנוּ. בָּא זְמַן הַיְּשׁוּעָה. וְקוֹלְכֶם שְׂאוּ וַעֲנוּ בְּקוֹל שׁוֹפַר תְּרוּעָה

שִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשֵׁנוּ, כִּי זֶה אֱלֹהֵינוּ, אַשְׁרֵינוּ, מַה-טּוֹב חֶלְקֵנוּ בְּעָלְמָיָּא

תִּשְׁבִּי, צֳרִי לְבָבִי, זִכְרוֹ כְצוּף וָמָן, צוּרִי, שְׁלַח. וְחוֹבִי אַל יַאֲרִיךְ זְמָן

יוֹצֵר יְחִידָתִי לוֹ אֶתְּנָה דוֹדַי, אֶחְסֶה בְּזִיו סֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי