מילים: ר' ישראל נג'ארה

​

יַעְלָה יַעְלָה בּוֹאִי לְגַנִּי הֵנֵץ רִמּוֹן פָּרְחָה גַּפְנִי

​

יָבוֹא דּוֹדִי יָחִישׁ צְעָדָיו וְיֹאכַל אֶת פְּרִי מְגָדָיו,
אִם יְדִידִי אָרְכוּ נְדוּדָיו, אֵיךְ יְחִידָה אֵשֵׁב עַל כַּנִי?

​

שׁוּבִי אֵלַי אַתְּ בַּת אֲהוּבָה, שׁוּבִי אַתְּ וַאֲנִי אָשׁוּבָה,
הִנֵּה עַמִּי, זֹאת אוֹת כְּתוּבָה כִּי בְּתוֹכֵךְ אֶתֵּן מִשְׁכָּנִי.

​

רֵעִי, דּוֹדִי, נַפְשִׁי פָּדִיתָ וּלְבַת מֵאָז אוֹתִי קָנִיתָ,
עַתָּה לִי בֵין עַמִּים זֵרִיתָ וְאֵיךְ תֹּאמַר כִּי אֲהַבְתָּנִי.

​

אֲיֻמָּתִי, לְטוֹב זֵרִיתִיךְ וְלִתְהִלָּה וּלְטוֹב שֵׁרִיתִיךְ,
כִּי אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן אוֹשִׁיבֵךְ עַל דּוּכָנִי.

​

לוּ יְהִי כִדְבָרְךָ יְדִידִי, עַתָּה מַהֵר תֶּאְסֹף נְדוּדִי,
וּלְתוֹךְ צִיּוֹן נְחֵה גְדוּדִי וְשָׁם אַקְרִיב לָךְ אֶת קָרְבָּנִי.

​

חִזְקִי, רַעְיָה חִכֵּךְ כְּיֵין טוֹב כִּי צִיץ יִשְׁעִי רַעֲנָן וְרָטֹב,
וּלְסִירַיִךְ אֶכְרוֹת וְאֶחְטוֹב וְחִישׁ אֶשְׁלַח לָךְ אֶת סְגָנִי.