​

 

מילים: ר' דוד אלקיים

אִישׁ הָאֱלֹהִים וַאדוֹנִי, יִצְחָק מַחְמַדִּי, הֵן רַעְיָתְךָ אֲהוּבָה, לְךָ צוּר יְעָדָהּ.
שְׂמַח בָּחוּר בִּנְוָתְךָ, וַאֲנִי לְבַדִּי אֶשָּׁבַע לָךְ כִּי הִיא צְנוּעָה וּכְבֻדָּה.
תָּאִיר אָהָלְךָ כְּבַתְּחִלָּה, יְדִידִי, נֹחַם וְשִׂמְחָה, כִּי הִיא מִבְצָר וּמְצוּדָה.
שָׂמַח וְשָׂשׂ וְאָמַר: זֶה חֶלְקִי בְּחֶלְדִּי, יוֹנָתִי תַמָּתִי, טוּר אוֹדֶם וּפִטְדָּה.

נָתְנוּ מוֹנַי בִּי נוֹחַל, חַטָּאתִי אֶתְוַדֶּה,
קָצְרָה לְשׁוֹנִי סַפֵּר בִּמְלִיצָה וְחִידָה.

נִזְרֵי גַאֲוָתִי חָלְפוּ וַיָּבוֹא אֵידִי, הוֹרַי מֵתוּ וָאֶלְבַּש כְּסוּת חֲרָדָה.
הֶאָח! הֶאָח! אָז כִּי שַׂק תָּפַרְתִּי לְגִלְדִּי, רַק כִּי בְּשֵׂיבָה טוֹבָה נַפְשָׁם נִפְקָדָה.
תַּעֲנוּגַי חָלְפוּ, נֶהְפַּךְ הוֹדִי לְשַׁדִּי, חֹן עַל אֲמָתְךָ טֶרֶם יוֹם הַפְּקוּדָה.
הָרְתָה, נִפְעֲמָה רוּחָה, יָהּ צָרְתָּ מִצְעָדִי, שִׂמְחַת לִבִּי נֶהֶפְכָה, בָּא עֵת קְפָדָה.

נָתְנוּ מוֹנַי בִּי נֹחַל, חַטָּאתִי אֶתְוַדֶּה,
קָצְרָה לְשׁוֹנִי סַפֵּר בִּמְלִיצָה וְחִידָה.

יָצְקָה נַפְשָׁה בּוֹא בְּסוֹד אֵל בְּבֵית מוֹעֲדִי, חָקְרָה וְדָרְשָה, הֲזֶה צַעַר הַלֵּידָה?
בֻּשָּׂרָה אוֹר זָרוּעַ לָהּ בִּשְׁנֵי עַמּוּדֵי הָעוֹלָם, אַךְ זֶה מִזֶּה דַּרְכּוֹ נִפְרָדָה.
יָצָא רִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי, כִּמְלוּבָּשׁ בְּבִגְדֵי שֵׂעָר, וְאָחִיו עֲקָבוֹ, יָדוֹ הָדָה.
עֵשָׂו מֵעוֹדוֹ נִכַּר, צָד בַּפֶּה אִישׁ חַסְדִּי, יַעֲקֹב אִישׁ תָּם, שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּתְעוּדָה.

נָתְנוּ מוֹנַי בִּי נֹחַל, חַטָּאתִי אֶתְוַדֶּה,
קָצְרָה לְשׁוֹנִי סַפֵּר בִּמְלִיצָה וְחִידָה.

דַּר מָרוֹם הִפְלִיא חַסְדּוֹ וַיְכוֹנֵן מִסְעָדִי, הִרְאַנִי עֵשָׂו בָּז בְּכוֹרָה, אִבְּדָהּ.
שָׁאַל: הַלְעִיטֵנִי נָא מִסִּירֵי וּדְוָדֵי לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים, אֲרוּחָה נֶחְמָדָה.
עָנָה: מִכְרָה לִי כַיּוֹם בְּכוֹרָה, אַל תַּעְדֶּה, סוּר מִדַּרְכָּהּ וַעֲבוֹר, מִמָּךְ נִכְחָדָה.
אָפֵס עִדַּן עֲדָנִים, בָּאָה עֵת לִנְדוֹדִי, רָעָב לְפָזֵר רַגְלָם, חֲסִידָה נֶחְשָׁדָה.

נָתְנוּ מוֹנַי בִּי נֹחַל, חַטָּאתִי אֶתְוַדֶּה,
קָצְרָה לְשׁוֹנִי סַפֵּר בִּמְלִיצָה וְחִידָה.

וּבְיָשְׁבוֹ בִגְרָר וּפְלִשְׁתִּים בָּאוּ בִגְדוּדֵי, שָאֲלוּ עַל רִבְקָה וְהִתְעָם וְזָדָה.
אֲחוֹתִי, רַעְיָתִי הִיא וְחָבְרָה לְפִידִי, מָגֵן הָיְתָה לְחַיָּיו, אֶת נַפְשׁוֹ פָּדָה.
מֶלֶךְ רָם הִשְׁקִיף, אָמַר: חֹק זֶה לֹא לִכְבוֹדִי, כִּמְעַט שָכַב חַד הָעָם אֲשֶׁר לֹא צָדָה.
קִנֵּא בְּבִרְכָתוֹ בַבַּיִת וּבַשָּׂדֶה, "לֵךְ! כִּי עָצַמְתָּ בְּמִקְנֶה וַעֲבֻדָּה".

נָתְנוּ מוֹנַי בִּי נֹחַל, חַטָּאתִי אֶתְוַדֶּה,
קָצְרָה לְשׁוֹנִי סַפֵּר בִּמְלִיצָה וְחִידָה.