top of page
לָךְ נִכְסְפָה נַפְשִׁי
הפיוט נכתב על-ידי המשורר ר' שלמה סויסה מחיפה והורכב על לחן אלג'ירי מהנובה סיכא, על השיר "קלבי בטאלא".
המשורר משתמש במשפט משירו של ר' יהודה הלוי "לך נכספה נפשי מפאתי מערב", אולם הוא אינו עוסק בגעגועים לארץ ישראל אלא בקשר בין הבורא לבין נשמתו של האדם ומחויבותו של האדם כלפי האל.
פיוטים נוספים פרי עטו של המשורר: אל אדיר, שמחת עולם ועל הר המוריה.
מילים: ר' שלמה סויסה
לָךְ נִכְסְפָה נַפְשִׁי, יוֹם וָלֵיל הִיא הוֹמִיָּה.
תְּפִילָתָהּ תִּשְׁעֶה, קַבֵּל אֶת מִנְחָתָהּ.
אֵל אַדִּיר, אֵל אַדִּיר, אֵל אַדִּיר, אָמָאן אָמָאן אָמָאן.
חָשְׁקָה נַפְשִׁי קִרְבָתְךָ – אַתָּה מַלְכִּי, אָמָאן אָמָאן אָמָאן.
מִצְווֹתֶיךָ שָׁמְרָה – קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה.
בְּתוֹרָתְךָ תֶּהֱגֶה, הָאֵר נָא אֶת דַּרְכָּהּ.
אֵל אַדִּיר, אֵל אַדִּיר, אֵל אַדִּיר, אָמָאן אָמָאן אָמָאן.
לַחֲסוֹת בְּצֵל כְּנָפֶיךָ – אַתָּה מַלְכִּי, אָמָאן אָמָאן אָמָאן.
שׁוּבִי אֵלַי, אַתְּ בַּת אֲהוּבָה.
שׁוּבִי אַתְּ – וַאֲנִי אָשׁוּבָה.
בִּתִּי יְחִידָתִי, אֶשְׂמַח עִמֵּךְ בְּחִבָּה.
אֲשִׁיבֵךְ עַל כַּנֵּךְ, כְּיָמִים יָמִימָה.
אֵל אַדִּיר, אֵל אַדִּיר, אֵל אַדִּיר, אָמָאן אָמָאן אָמָאן.
אוֹדְךָ בְּשִׁיר, אֲהַלֶּלְךָ – אַתָּה מַלְכִּי, אָמָאן אָמָאן אָמָאן.
אלג'יריה,
bottom of page