פיוט יפה של ר' שלמה סויסה מחיפה. הפיוט עוסק בתורה ובמצוות המוסריות והחברתיות שעל האדם לשמור.
את הפיוט חיבר המשורר על הלחן האלג'יראי מנובת סיכא.
פיוטים נוספים פרי עטו של המשורר: אל אדיר, לך נכספה נפשי ועל הר המוריה.

מילים: ר' שלמה סויסה

​

שִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשֵׁנוּ, כִּי זֶה אֱלֹהֵינוּ, אַשְׁרֵינוּ, מַה-טּוֹב חֶלְקֵנוּ בְּעָלְמָיָּא.
שְׁמַע בְּנִי לְמוּסַר אָב, אֲשֶׁר יֶאֱהָב, תּוֹרָה בְּעַל-פֶּה וְשֶׁבִּכְתָב מִן סִינָיָּא.
תָּמִים תִּהְיֶה עִם בּוֹרְאֲךָ וּשְׂמַח בְּחֶלְקְךָ, אֱהוֹב חִנָּם אֶת רֵעֲךָ – זוֹ תּוֹרָיָּא.
דַּבֵּר אֱמֶת וְאַל תִּפְחַד, שָׁלוֹם לְךָ לָעַד, בְּטַח בְּקוֹנְךָ וְלֹא תִמְעַד בְּדַרְכָיָּא.
לָשׁוֹן הָרָע מִמָּךְ הָסֵר, בִּדְבָרֶיךָ קַצֵּר, רַק בַּתּוֹרָה תְדַבֵּר כָּל זִמְנָיָּא.
אִם נָדַרְתָּ, מַהֵר שַׁלֵּם! לֹא תִתְעַלֵּם, מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תְקַיֵּם – כָּל מִלָּיָּא.

​

שִׂמְחַת עוֹלָם…

​

אֱהוֹב שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ, פְּנֵי אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, אַשְׁרֶיךָ עֵת תַּשִּׂיגֵהוּ מִן שְׁמָיָּא.
יָמִים שִׁשָּׁה בָּם תַּעֲבוֹד, בַּשְּׁבִיעִי תִשְׁבּוֹת, דַּע, כִּי הוּא לְעֵד וּלְאוֹת מִן קַדְמָיָּא.
יִפְתַּח אֶת אוֹצָרוֹ לְךָ וִיבָרֶכְךָ, תִּהְיֶה סְלוּלָה דַּרְכְּךָ מִן שְׁמָיָּא.
מִי הִיא זֹאת הַנִּשְׁקָפָה, כְּמוֹ שַׁחַר יָפָה, תָּמִיד הִיא לְךָ נִכְסָפָה בְּלִבָּיָּא.
חַי אֵל רָם, טוֹב וְסַלַּח, לְעַם בְּךָ בָּטַח, זְכוֹר בְּרִיתְךָ וְאַל תִּשְׁכַּח שְׁבוּעָיָּא.

​

שִׂמְחַת עוֹלָם…

​

מָתַי צוּרִי אִם לֹא עַכְשָׁיו, בִּנְךָ מֵאַנְשֵׁי שָׁוְא, תִּפְדֶּה וּתְשַׁלֵּם לְכוֹבְשָׁיו שִׁבְעָתָיָּא.
מַלְכִּי אֵלֶיךָ אֲיַחֵל, תִּמְחֶה דִּמְעַת רָחֵל, קַבֵּץ בָּנֶיהָ וְהַנְחֵל כָּל שִׁבְטָיָּא,
תִּקְוָה בְלֵב כָּל הָאֶזְרָח, בַּעֲשִׂיָּה יִשְׂמַח, תָּגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח בִּמְקוֹם צִיָּה.
יָחִיד וְאֵין בִלְתּוֹ אַחֵר, יֶשַׁע יְמַהֵר, לִבֵּנוּ אָז יְטַהֵר מִן שְׁמָיָּא.
מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד יִשְׁלַח, עִם אֵלִיָּה נִשְׂמַח, יִבְנֶה הַמִּקְדָּשׁ, אוֹרְךָ יִזְרַח לְעָלְמָיָּא.

​

שִׂמְחַת עוֹלָם…

אלג'יריה,