יָהּ רִבּוֹן עָלַם
שיר של רבי ישראל נג'ארה, ששמו נזכר באקרוסטיכון השיר. לפי ההערה על השיר, הוא חיבר אותו על לחן של שיר ערבי במקאם ראשט. הפיוט התקבל בכלל תפוצות ישראל. נושא השיר הוא התקווה לגאולה מהגלות הדוויה. לשון השיר ארמית, ולמעשה המשורר משלב בשיר מדברי דניאל. בספרו "זמירות ישראל" מוסיף נג'ארה בסיום השיר את הפסוקים מדניאל ג,לב-לג: "אָתַיָּא וְתִמְהַיָּא דִּי עֲבַד עִמִּי אֱלָהָא עִלָּאָה שְׁפַר קָדָמַי לְהַחֲוָיָה. אָתוֹהִי כְּמָה רַבְרְבִין וְתִמְהוֹהִי כְּמָה תַקִּיפִין מַלְכוּתֵהּ מַלְכוּת עָלַם וְשָׁלְטָנֵהּ עִם דָּר וְדָר".
יָהּ רִבּוֹן עָלַם וְעַלְמַיָּא, אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא,
עוֹבָדֵי גִיבַרְתָּךְ וְתִמְהַיָּא, שְׁפַר קָדָמַי לְהַחֲוַיָּא.
שְׁבָחִין אֲסַדֵּר צַפְרָא וְרַמְשָׁא, לָךְ אֱלָה קַדִּישָׁא בְּרָא כָל נַפְשָׁא,
עִירִין קַדִּישִׁין וּבְנֵי נַשָׁא, חֵיוַת בָּרָא וְעוֹף שְׁמַיָּא.
רַבְרְבִין עוֹבָדָךְ וְתַקִּיפִין, מַכִּיךְ רָמַיָּא זְקֵיף כְּפִיפִין,
לוּ יְחֵי גְּבַר שְׁנִין אַלְפִין, לָא יֵעוּל גִיבַרְתָּךְ בְּחוּשְׁבְּנַיָּא.
אֱלָהָא דִּילֵיהּ יְקָר וּרְבוּתָא, פְּרוֹק יַת עָנָךְ מִפּוּם אַרְיְוָתָא,
וְאַפֵּיק עַמָּךְ מִגּוֹ גָלוּתָא, עַמָּא דִּי בְחַרְתְּ מִכָּל אֻמַּיָּא.
לְמַקְדְּשָׁךְ תּוּב וּלְקֹדֶשׁ קֻדְשִׁין, אֲתַר דִּי בֵיהּ יִחְדוֹן רוּחִין וְנַפְשִׁין,
יְזַמְּרוּן לָךְ שִׁירִין וְרֲחֲשִׁין, בִּירוּשְׁלֵם קַרְתָּא דְשֻׁפְרַיָּא.
יה ריבון עלם ועלמיא – יה, אדון כל העולם. אנת הוא מלכא מלך מלכיא – אתה הוא מלך מלכי המלכים; לפי דניאל ב,לז: "אַנְתְּ מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא". עובדי גיברתך ותמהייא – את מעשי גבורותיך ונפלאותיך. שפר קדמיי להחוויא – טוב בעיניי לאומרם, לפי דברי דניאל ג,לב: "שְׁפַר קָדָמַי לְהַחֲוָיָה".
שבחין אסדר צפרא ורמשא – שבחים אסדר בוקר וערב. לך אלה קדישא ברא כל נפשא – לך האל הקדוש שברא כל נפש. עירין קדישין ובני נשא – את המלאכים הקדושים ואת בני האדם. חיוות ברא ועופי שמיא – את חיות השדה ועופות השמיים; המשך דברי דניאל: "וּבְכָל דִּי דָיְרִין בְּנֵי אֲנָשָׁא חֵיוַת בָּרָא וְעוֹף שְׁמַיָּא יְהַב בִּידָךְ" (שם,לח).
רברבין עובדך ותקיפין – גדולים מעשיך ואדירים, לפי הפסוק בדניאל (ג,לג): "אָתוֹהִי כְּמָה רַבְרְבִין וְתִמְהוֹהִי כְּמָה תַקִּיפִין". מכיך רמיא זקיף כפיפין – אתה משפיל רמים זוקף כפופים, לפי המזמור בתהילים קמה,יד: "סוֹמֵךְ יְהֹוָה לְכָל הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים". לו יחי גבר שנין אלפין – אף אם יחיה אדם אלפי שנים. לא יעול גיברתך בחושבניא – לא יוכל להכניס את גבורותיך במניין וחשבון.
אלהא דיליה יקר ורבותא – אתה האל אשר לך הכבוד והגדולה, מדברי דניאל ה,יח: "אֱלָהָא עִלָּאָה מַלְכוּתָא וּרְבוּתָא וִיקָרָא וְהַדְרָא". פרוק ית ענך מפום אריוותא – הצל את צאנך מפי האריות. ואפיק עמך מגו גלותא – והוצא את עמך מתוך הגלות. עמך די בחרת מכל אומיא – העם שבחרת מכל האומות.
למקדשך תוב ולקודש קודשין – שוב אל מקדשך ואל קודש הקודשים. אתר די ביה יחדון רוחין ונפשין – המקום שבו ישמחו הרוחות והנפשות. ויזמרון לך שירין ורחשין – ויזמרו לפניך דברי שירה ושבח. בירושלם קרתא דשופריא – בירושלים העיר שהיא כלילת היופי.
גלות וגאולה, אשכנז, בקשות חאלב, עיראק
