אֲדוֹן עוֹלָם

פיוט קדום הנאמר בתפילה, בדרך כלל בסיום תפילת שחרית. נושאו של הפיוט הוא גדלותו של האל ובקשת המשורר שהאל ישמור עליו ועל נשמתו, שכן לפי המסורת, הנשמה בשעת השינה עולה לשמיים ומופקדת בידי האל.

אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא,
לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא.
וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא,
וְהוּא הָיָה וְהוּא הוֹוֶה וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה.
וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי לְהַמְשִׁיל לוֹ לְהַחְבִּירָה,
בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה.
בְּלִי עֵרֶךְ בְּלִי דִמְיוֹן בְּלִי שִׁנּוּי וּתְמוּרָה.
בְּלִי חִבּוּר בְּלִי פֵרוּד גְּדָל כֹּחַ וּגְבוּרָה,
וְהוּא אֵלִי וְחַי גּוֹאֲלִי וְצוּר חֶבְלִי בְּיוֹם צָרָה.
וְהוּא נִסִּי וּמָנוּסִי מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא,
וְהוּא רוֹפֵא וְהוּא מְרַפֵּא וְהוּא צוֹפֶה וְהוּא עֶזְרָה.
בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי בְּעֵת אִישַׁן וְאָעִירָה,
וְעִם רוּחִי גְוִיָּתִי אֲדֹנָי לִי וְלֹא אִירָא.
בְּמִקְדָשׁוֹ תָּגֶל נַפְשִׁי מְשִׁיחֵנוּ יִשְׁלַח מְהֵרָה,
וְאָז נָשִׁיר בְּבֵית קָדְשִׁי אָמֵן אָמֵן שֵׁם הַנּוֹרָא.

נורא – מלשון יראה, אחד מתאריו של האל.
להמשיל לו – להידמות אליו. להחבירה – להיות חבר לו, דומה לו. המשרה – השררה, השלטון.
צור – ביטחון. חבלי – גורלי.
נסי – דגלי. ומנוסי – מקום מפלטי שאליו אנוס. מנת כוסי – חלקי.
ועם רוחי גוייתי – נשמתי וגופי יופקדו בידיך בלילה.

אלג'יריה, אשכנז, מרוקו, ספרד – ירושלים, עיראק, , פרס, קוצ'ין, שבת, תוניסיה, תימן

קהילות שרות_לוגו1.png

כל הזכויות שמורות לקהילות שרות | 2002-2020