אֱלֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ, יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. נָטַע שַׁחַק וְחִדְּשׁוֹ, וְעַל יָמִּים יָסַד אַרְצוֹ

אָנָה דוֹדִי פָנָה, קְרָאתִיו, לֹא עָנָה. שׁוֹמֵמָה עֲזָבָנִי, כָּלְתָה מִדִּמְעָה עֵינִי

אָשִׁירָה לְצוּר נוֹרָא קָדוֹשׁ עוֹשֶׂה פְּלָאִים, בְּכֹחַ וּבִגְבוּרָה הָרַס מִבְצְרֵי גֵּאִים

בֶּן אֲדָמָה יִזְכֹּר בְּמוֹלַדְתּוֹ, כִּי לְעֵת קֵץ יָשׁוּב לְיוֹלַדְתּוֹ. "קוּם וְהַצְלַח!" יֹאמְרוּ לְבֶן חָמֵשׁ

אִם אֶזְכֹּר יְמֵי קֶדֶם אַרְמוֹן עַל מִשְׁפָּטוֹ, נֹפֶךְ סַפִּיר וָאֹדֶם מַזְהִיר עֵין מַבָּטוֹ

אֲרוֹמִמְךָ יָהּ כִּי דִּלִּיתָנִי, שִוַּעְתִּי לְךָ וַתִּרְפָּאֵנִי. מִמְּצוּלוֹת מַכְאוֹב הוֹצֵאתַנִי

בִּבְהִילוּ יָצָאנוּ מִמִּצְרַיִם – הָא לַחְמָא עַנְיָא בְּנֵי חוֹרִין

דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ לִרְעוֹת בַּגַּנִּים לְהִשְׁתַּעְשֵׁעַ וְלִלְקוֹט שׁוֹשַׁנִּים

אָנָּא, כָּעָב זְדוֹנִי תִּמְחֵהוּ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא

אָשִׁיר לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה בְּלֵב חָשׁוּק, אַתְּ אֶרֶץ נִבְחָרָה

בֶּן אָדָם מַה לְּךָ נִרְדָּם? קוּם קְרָא בְּתַחֲנוּנִים

הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל חַטֹּאתֵינוּ הוּא יִמְחוֹל זַרְעֵנוּ וְכַסְפֵּנוּ יַרְבֶּה כַּחוֹל וכַכּוֹכָבִים בַּלָּיְלָה