שַׁעַר פְּתַח, דּוֹדִי, קוּמָה פְּתַח שַׁעַר! כִּי נִבְהֲלָה נַפְשִׁי גַּם נִשְׂעֲרָה שַׂעַר. לִי לָעֲגָה שִׁפְחַת אִמִּי, וְרָם לִבָּהּ

שַׁחַר אֲבַקֶּשְׁךָ, צוּרִי וּמִשְׂגַּבִּי, אֶעְרֹךְ לְפָנֶיךָ שַׁחְרִי וְגַם עַרְבִּי. לִפְנֵי גְדֻלָּתְךָ אֶעְמֹד וְאֶבָּהֵל

שְׁפַל רוּחַ שְׁפַל בֶּרֶךְ וְקוֹמָה, אֲקַדֶּמְךָ בְּרֹב פַּחַד וְאֵימָה