מילים: ר' סעדיה בן שלמה

​

לַנֵּר וְלִבְשָׂמִים נַפְשִׁי מְיַחֵלָה, אִם תִּתְּנוּ לִי כוֹס יַיִן לְהַבְדָּלָה.
סֹלּוּ דְּרָכִים לִי פַּנּוּ לְנָבוֹכָה, פִּתְחוּ שְׁעָרִים לִי כָּל מַלְאֲכֵי מַעְלָה.
עֵינַי אֲנִי אֶשָּׂא אֶל אֵל בְּלֵב כּוֹסֵף, מַמְצִיא צְרָכַי לִי בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה.
דֵּי מַחֲסוֹר תֶּן לִי מֵאוֹצְרוֹת טוּבָךְ, כִּי לַחֲסָדֶיךָ אֵין קֵץ וְאֵין תִּכְלָה.
יִתְחַדְּשָּׁה גִּילִי טַרְפִי וְטוֹבָתִי, תָּסִיר יְגוֹנוֹתַי מַכְאֹב וּמַאְפֵלָה.
הִנֵּה יְמֵי מַעְשֶׂה מִתְחַדְּשִׁים תָּמִיד, יִתְחַדְּשָׁה בָּהֶם שָׁלוֹם וְטוֹב סֶלָה.