יְקָרְבֵנוּ
מחבר הפיוט אינו ידוע. הפיוט מושר בקהילות מערב אלג'יריה (מחוז אוראן) בימי חג הפורים, כנראה בגלל העיסוק של הבית האחרון בעמלק, שעל פי המדרש המן האגגי הוא מצאצאיו.
יְקָרְבֵנוּ יְיָ לַעֲבוֹדָתוֹ אֶל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ
לְמַעַן זְכוּת אֲבוֹתֵינוּ.
אָב רַחְמָן קָרֵב זְמָן, קָרֵב זְמָן אֶל נֶאֱמָן
אֵין כָּמוֹךָ יְיָ מַהֵר בְּנֵה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ
וְנֲעֲשֵׂה אֶת־עוֹלוֹתֵינוּ.
אָב רַחְמָן קָרֵב זְמָן, קָרֵב זְמָן אֶל נֶאֱמָן
וְהַצִּילֵנוּ יְיָ מִזֵּדִים עוֹשֵׂי רִשְׁעָה
עַל יַד דָּוִד מְשִׁחֵנוּ.
אָב רַחְמָן קָרֵב זְמָן, קָרֵב זְמָן אֶל נֶאֱמָן
שַׂמְּחֵנוּ יְיָ עִם מָשִׁיחַ דָּוִד בֶּן יִשַּׁי
וְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ.
אָב רַחְמָן קָרֵב זְמָן, קָרֵב זְמָן אֶל נֶאֱמָן
עֵת לַעֲשׂוֹת לַיְיָ בַּעֲמָלֵק נְקָמָה
כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ.
אָב רַחְמָן קָרֵב זְמָן, קָרֵב זְמָן אֶל נֶאֱמָן
לפיוט חמישה בתים המחולקים כל אחד לשלוש צלעות, כאשר הצלע השלישית חוזרת כפזמון בכל הבתים. בבית הראשון ובבית האחרון הפניה אל האל היא בגוף שלישי ולא בצורה ישירה ואילו בבתים האמצעיים הפניה היא ישירה – אין כמוך, והצילנו, שמחנו.
תוכן הפיוט עוסק בשאיפה לגאולה והפזמון החוזר מעיד על כך: קרב זמן… מלבד שיבוץ של קטעי פסוקים בשיר שילב המחבר גם מטבעות תפילה, כמו: ונעשה את עולותינו, זדים עושי רשעה, שמחנו ה', וקבץ גלויותינו.
בבית הראשון מבקש המשורר שהאל יחזיר את עמו לעבודת הקרבנות בבית המקדש, בזכות האבות. הבית השני הוא בעל רעיון דומה. בבית זה הביטוי אין כמוך לקוח מתהלים פו,ח: "אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ". ויתכן שהמחבר הושפע מהפיוט "מי כמוך ואין כמוך" שחיבר ר' יהודה הלוי לפורים.
בבית השלישי מבקש המשורר שהאל יציל את עמו מיד הרשעים, כשכוונתו לאוייבי ישראל מבין אומות העולם. והצילנו… – שילוב של שני פסוקים: "וְקַבְּצֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִן הַגּוֹיִם" (דברי הימים א טז,לה); "וְהָיוּ כָל זֵדִים וְכָל עֹשֵׂה רִשְׁעָה קַשׁ" (מלאכי ג,יט). הגאולה תעשה על-ידי המשיח, וכך בבית הבא – עם ישראל ישמח עם בוא המשיח וקיבוץ הגלויות.
הבית האחרון עוסק בנקמה בעמלק, רעיון המופיע כבר במקרא: "כִּי יָד עַל כֵּסְיָהּ מִלְחָמָה לַיהֹוָה בַּעֲמָלֵק" (שמות יז,טז). עת לעשות לה' – ציטוט מתהלים קיט,קכו.
אלג'יריה, גלות וגאולה, פורים,