מילים: ר' יהודה הלוי

​

לְפֶלַח הָרִמּוֹן אֲדַמֶּה רַקָּתֵךְ, כְּגוֹבַהּ הָאַרְמוֹן גְּבוֹהָה קוֹמָתֵךְ,
וּמוֹר עִם קִנָּמוֹן יְפִיחוּן מִבֵּיתֵךְ, צְבִיָּה עֵינֶיהָ לְלִבִּי אָסָרוּ.

​

לְעֵינֵי הַיּוֹנִים אֲדַמֶּה עֵינֶיהָ, כְּמוֹ חוּט הַשָּׁנִים דְּמוּת שִׂפְתוֹתֶיהָ,
לְיָפְיָהּ עָם עוֹנִים יְבוֹרַךְ צוּרֶהָ, לְבָבִי וּלְבָבָהּ בְּאַהְבָה נִקְשָׁרוּ.

​

לְבָנָה כַסַּהַר מְאִירָה כַחַמָּה, מְדַלֶּגֶת מֵהַר אֱלֵי גִּבְעָה רָמָה,
אֲנִי אַרְבֶּה מֹהַר תְּנוּ לִי הָעַלְמָה, לְבָבִי עִם רוּחִי בְּיָדָהּ נֶחְבָּרוּ.

​

חֲבַצֶּלֶת שָׁרוֹן וְשׁוֹשַׁנַּת עֵמֶק, נְטוּיַת הַגָּרוֹן וְעָלַי תִּתְחַמַּק,
וְתָבִיא הֶחָרוֹן לְלִיבִּי הַנָּמַק, רְטִיָּה הָבִאוּ לְמַכָּתִי זוֹרוּ.