הפיוט נכתב על-ידי ר' דוד אדרי מאשדוד והורכב על לחן אלג'ירי מהנובה רמל מיא, על השיר "יא רבבי פין" של ר' דוד בוזגלו.
הפיוט עוסק בעם ישראל ובארץ ישראל, המשורר מבקש מהאל שיזכור לעם ישראל את חסדי אבות האומה ויגאל את עמו.

מילים: ר' דוד אדרי

​

חָנֵּנִי אֵל וְרַפֵּא אֶת לְבָבִי,
כַּפֵּר חוֹבִי, שְׁלַח גּוֹאֵל עִם אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.

​

נַפְשִׁי כָלְתָה לִישׁוּעָתְךָ אָב הָרַחְמָן,
מָתַי אֵלִי תְּגַלֶּה לִי קֵץ הַנִּטְמָן?
יָבֹא זְמַן, עַמָּךְ יִפְרַח, יִהְיֶה כְזַיִת רַעֲנָן.

​

חָנֵּנִי אֵל…

​

"בַּמָּה אִירָשֶׁנָּה?" שָׁאַל אַב הָאֵיתָן,
הוּא אַבְרָהָם, אֲשֶׁר לוֹ הַחֶסֶד נִתָּן,
וְגַם מַתָּן, עֲשֵׂה לְמַעֲנוֹ וּלְמַעַן אִישׁ הַתָּם.

​

חָנֵּנִי אֵל…

​

​

רְאֵה עַמָּךְ בְּכָל חֵבֶל מְפֻזָּרִים,
מְדֻכָּאִים וּמְעֻנִּים בְּיָד זָרִים, הָאַכְזָרִים,
מִבּוֹר דְּלֵם וּמַזָּלָם חִישׁ וְתָרִים.

​

חָנֵּנִי אֵל…

​

אָנָּא שַׂמַּח לֵבָב עַמֶּךָ מֵעָצְבָּם,
וּפְדֵה אֶת עַם נַחֲלָתֶךָ מֵאוֹיְבָם,
נָא רִיב רִיבָם, יִשְֹמְחוּ כָּל קֹוֶיךָ כִּי תִּשְׁעֶה נִיבָם.