אֲהַלֵּל אֵל
ר' דוד אדרי מאשדוד חיבר את הפיוט וצירף לו לחן אלג'יראי בסולם סחלי.
הפיוט עוסק בשבחו של האל ששומר ומגן על עמו הנבחר. אקרוסטיכון השיר הוא אל"ף בי"ת (עד האות חי"ת).
מילים: ר' דוד אדרי
אֲהַלֵּל אֵל, פִּי יְמַלֵּל כְּבוֹדוֹ,
וַאֲדַבֵּר גַּם אֲסַפֵּר מִפְעָלוֹ.
בְּתוֹרָתוֹ, שָׁם תִפְאַרְתּוֹ וְהוֹדוֹ,
וְאֶת חֻקָּיו גַּם מִשְׁפָּטָיו, שָׁם שָׂם לוֹ.
גָּדוֹל מִכֹּל, בָּחַר מִכֹּל, בְּעַבְדּוֹ,
וּבְתוֹךְ כִּבְשָׁן, אֵל נֶאֱמָן נִהֲלוֹ.
דִּבֵּר מֵהַר, לְעָם נִבְחָר בְּחַסְדּוֹ,
הֵמָּה רָאוּ, וַיִּשְׁתָּאוּ מִגָּדְלוֹ.
הַנֶּאֱמָן בְּכָל זְמַן לְבַדּוֹ,
וְאוֹפַנִּים גַּם שְׂרָפִים מִמַּעַל לוֹ.
וְאִישׁ זָדוֹן לָאֲבַדּוֹן הוֹרִידוֹ
אַלּוּף שֵׂעִיר, אֱדוֹם יָהִיר לִשְׁאוֹלוֹ.
זָעַם אֶל עַם זִנֵּב נֶחֱשָׁל יְדִידוֹ,
עֲמָלֵק יִתַּם וְגַם נִסְתַּם גּוֹלָלוֹ.
חָרְדוּ עַמִּים גַּם לְאֻמִּים מִפַּחְדּוֹ,
וְעִם עַמּוֹ, יִהְיֶה עִמּוֹ בַּצַּר לוֹ.
מפעלו – מעשיו. לפי הפס' "לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת יְהוָה" (תה' מו,ט). המשורר מצהיר שהוא הולך לכתוב בשירו על מעשי האל וגדולתו.
ואת חוקיו גם משפטיו שם שם לו – ע"פ הפס' "שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט" (שמות טו,כה).
בחר מכל בעבדו… – האל בחר באברהם אבינו, שעל פי אגדת חז"ל ניצל מכבשן האש.
דבר מהר… – עם ישראל שמעו את דברי האל בהר סיני וחרדו מפני המעמד הנורא.
ואופנים גם שרפים – המלאכים המלווים את האל, כמתואר בנבואות יחזקאל.
ואיש זדון… – הכוונה לעשיו ולממשיכי דרכו.
זעם אל עם – האל כעס על עם שניסה להשמיד את עם ישראל, הכוונה לעמלק, עליו נאמר: "וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָלִים אַחֲרֶיךָ" (דברים כה,יח).
חרדו עמים… – לפי הנאמר בשירת הים: "שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת" (שמות טו,יד).
אלג'יריה,