שְׁחִי לָאֵל יְחִידָה

אחד הפיוטים הידועים ביותר של אבן גבירול. בראשי הבתים רמוז שמו – שלמה חזק.
הפיוט עוסק בקשר בין נשמת האדם לבוראה – המשורר  אומר לה שעליה להיכנע לפני הבורא ולעבוד אותו ביראה. הבית האחרון מסתיים במילים "כל נשמה" וזה מרמז על סוג הפיוט – רשות לקטע התפילה "נשמת כל חי" הנאמר בשחרית של שבת. רוב הפיוט בנוי על יסוד מזמור קג בתהלים: "לְדָוִד בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת יְהֹוָה וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ", שם מופיעות צורות "ברכי" ו"ברכו" חמש פעמים, וחז"ל דורשים על כך שהברכות נאמרו כהשוואה תכונות מיוחדות בין הקב"ה לבין נשמת האדם (תלמוד בבלי, מסכת ברכות דף י עמוד א): "מה הקב"ה מלא כל העולם, אף נשמה מלאה את כל הגוף. מה הקדוש ברוך הוא רואה ואינו נראה, אף נשמה רואה ואינה נראית. מה הקב"ה זן את כל העולם כלו, אף נשמה זנה את כל הגוף. מה הקב"ה טהור, אף נשמה טהורה. מה הקב"ה יושב בחדרי חדרים, אף נשמה יושבת בחדרי חדרים".
הפיוט מוכר מאוד בלחנים שונים במסורות צפון אפריקה, ובשירת הבקשות של יהודי מרוקו בפרשת תולדות בנובת אל-אצביהאן ובפרשת יתרו בנובת גריבת אל חוסיין.

מילים: ר' שלמה אבן גבירול

שְׁחִי לָאֵל, יְחִידָה הַחֲכָמָה, וְרוּצִי לַעֲבֹד אוֹתוֹ בְּאֵימָה,
לְעוֹלָמֵךְ פְּנֵי לֵילֵךְ וְיוֹמֵךְ, וְלָמָּה תִרְדְּפִי הֶבֶל וְלָמָּה?
מְשׁוּלָה אַתְּ בְּחַיָּתֵךְ לְאֵל חַי, אֲשֶׁר נֶעְלָם כְּמוֹ אַתְּ נַעֲלָמָה.
הֲלֹא אִם יוֹצְרֵךְ טָהוֹר וְנָקִי – דְּעִי, כִּי כֵן טְהוֹרָה אַתְּ וְתַמָּה.
חֲסִין יִשָּׂא שְׁחָקִים עַל זְרֹעוֹ – כְּמוֹ תִשְׂאִי גְוִיָּה נֶאֱלָמָה.
זְמִירוֹת קַדְּמִי, נַפְשִׁי, לְצוּרֵךְ אֲשֶׁר לֹא שָׂם דְּמוּתֵךְ בָּאֲדָמָה.
קְרָבַי, בָּרְכוּ תָמִיד לְצוּרְכֶם אֲשֶׁר לִשְׁמוֹ תְהַלֵּל כֹּל נְשָׁמָה.

שחי – השתחווי, לפי הפסוק בישעיה נא,כג: "אֲשֶׁר אָמְרוּ לְנַפְשֵׁךְ שְׁחִי". יחידה החכמה – הנפש העליונה, וזהו כינוי נפוץ בשירי אבן גבירול על פי ההקבלה בתהלים: "הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי מִיַּד כֶּלֶב יְחִידָתִי" (כב,כא). לעולמך פני… – פני רק לעולמך, עולם הנשמות. לילך ויומך – קיימת גם גרסא הפוכה: יומך ולילך. הבל ולמה – מילים נרדפות, לְמָא בארמית היא הבל.
משולה את וכו' – התכונות הדומות בנשמה ובבורא העולם המובאות כאן לפי אבן גבירול הן שלוש: שניהם רואים ואינם נראים – "נעלמים"; שניהם טהורים; קיימת תלות של העולם ושל הגוף באל ובנשמה בהתאמה.
בחייתך – בזמן שאת חיה. גרסא אחרת: בחייך. אשר נעלם כמו את – גרסא אחרת: וכאשר נעלם את נעלמה.
חסין – כינוי לאל, לשון גבורה לפי תהלים פט,ט: "יְהֹוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ". ישא שחקים – דימוי לכוחו של האל, ומבחינה פילוסופית-דתית לתלותו של העולם בבורא. גויה נאלמה – גוף האדם; המשורר משווה בין האל הנושא את העולם הדומם לבין נשמה הנושאת את הגוף חסר החיים. יש גרסא המחליפה את הסוגר במילים: וגם תולה אדמה על בלימה, אולם לפי גרסא זו חסר הנמשל על הנשמה.
דמותך באדמה – מאחר שהנשמה שייכת לעולם העליון, האל עשה אותה בתבניתו ולא בדמות של שאר הבריות שבאדמה.
קרבי ברכו – על-פי הפסוק "בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת יְהוָה וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ" (תהלים קג,א). תהלל כל נשמה – לפי דברי המשורר: "כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלֲלוּ יָהּ" (תהלים קנ,ו).

אלג'יריה, מרוקו, שבת, שירת הבקשות במרוקו

קהילות שרות_לוגו1.png

כל הזכויות שמורות לקהילות שרות | 2002-2020