מילים: ר' דוד בוזגלו

​

עַם נֶאֱמָנַי, זֶרַע אֱמוּנַי.
הוֹדוּ לַַייָ, כִּי גָבַר חַסְדּוֹ.

​

בִּימֵי מַתִּתְיָה, זָקֵן יְדִיד יָהּ.
רַב עֲלִילִיָּה, פָּקַד צֹאן יָדוֹ.

​

בָּנָיו חֲנִיכָיו, יוֹצְאֵי יְרֵכָיו.
הָלְכוּ בִדְרָכָיו, לָבְשׁוּ אֶת מַדּוֹ.

​

עַם יָוָן תַּקִּיף, אֶת צִיּוֹן הִתְקִיף.
וַייָ הִשְׁקִיף, מִשְּׁמֵי הוֹדוֹ.

​

גִּבּוֹרִים נָפְלוּ וּטְמֵאִים חָדְלוּ,
וְגֵאִים שָׁפְלוּ הָרַב עִם עַבְדּוֹ.

​

חַלָּשִׁים נָצְחוּ, צַדִּיקִים צָלְחוּ,
וּטְהוֹרִים שָׂמְחוּ אִישׁ וּמַחֲמַדּוֹ.

​

בָּאוּ לַמִּקְדָּשׁ, שָׁרוּ שִׁיר חָדָשׁ,
לָאֵל הַנִּקְדָּשׁ, גָּדוֹל כְּבוֹדוֹ.

​

וּטְהוֹר שְׁמָנִים, טִמְּאוּ יְוָנִים,
וּקְהַל כֹּהֲנִים חָשׁ לְהִפָּקְדוֹ.

​

וּבְחִפּוּשׂ יַחַד, מָצְאוּ פַּךְ נִכְחַד,
רַק לַיְלָה אֶחָד סִפֵּק לְבַדּוֹ.

​

עוֹד שִׁבְעָה מָשְׁכָה, מִדָּתוֹ אָרְכָה,
כִּי הַבְּרָכָה שָׁרְתָה עַל יָדוֹ.

​

יָמִים שְׁמוֹנָה, גָּמְרוּ רְנָנָה,
לְאֵל אֱמוּנָה אֵין מִבַּלְעֲדוֹ.