מִדֵּי עֲבוֹר דּוֹדִי אֲחַזְתִּיו וְלֹא פָנָה,
לִי גַם קְרָאתִיו, "סוֹב, יְדִידִי!" וְלֹא עָנָה.

נָטַשׁ יְדִידוּתוֹ וְאַהְבַת כְּלוּלוֹתַי,
עָזַב חֲמוּדוֹתַי וְאַרְמוֹן אֲשֶׁר בָּנָה.

דִּמְעִי עֲלֵי לֶחְיִי לְפֵירוּד צְבִי בָּרַח,
מִבֵּין שְׁתֵּי יָדַי נָסַע וְלֹא חָנָה.

יוֹם יוֹם אֲקַוֶּה לוֹ אֶשְׁאַף אֱלֵי צִלּוֹ,
חֹדֶשׁ בְּעַד חֹדֶשׁ שָׁנָה בְּעַד שָׁנָה.

לָמָּה, יְפֵיפִיָּה וְדַיֵּךְ שְׁחַרְחֹרֶת,
תִּבְכִּי וְהָסִירִי יְגוֹנֵךְ וְעַד אָנָה.

חַכִּי אֲחוֹתִי עוֹד יְקַבֵּץ נְדוּדַיִךְ
דּוֹדֵךְ וְיַאַסְפֵךְ לְבֵיתוֹ אֲשֶׁר קָנָה.

שָׁם תִּשְׁכְּנִי עִמּוֹ לְחַדֵּשׁ נְעוּרַיִךְ
וּתְעוֹרְרִי שִׁירֵךְ כְּאַסִּיר וְאֶלְקָנָה.

קוּמִי וְאוֹרִי כִּי בָא עֵת פְּדוּת,
קָרַב גַּם מוֹעֲדֵךְ נָגַע לְיָמִים אֲשֶׁר מָנָה.