מילים: ר' אברהם אבן מוסא

נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ, יוֹם עָשָׂה יְיָ נָגִיל נִשְׂמַח בּוֹ.
אֵל נָתַן לְעַמּוֹ תּוֹרָה תְמִימָה, יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה,
נוֹתֶנֶת לִפְתָאִים דַּעַת וּמְזִמָּה,
יָרְדָה מִשְּׁחָקִים מִשְּׁמֵי רוֹמָה, לְעָם אֲשֶׁר אָהֵב בְּכָל לְבָבוֹ.

בָּחַר בְּיַעֲקֹב לְנַחֲלָה לוֹ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ חֶלְקוֹ וְחֶבְלוֹ,
בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם הֵמָּה גּוֹרָלוֹ,
תַּחְתִּית הָהָר כֻּלּוֹ תֻּכּוּ לְרַגְלוֹ, מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ.

רָצָה בְּהַר סִינַי לָתֵת תּוֹרָתוֹ, עָלָיו וּבוֹ יָרַד עִם כָּל מֶרְכַּבְתּוֹ,
וַיְצַו אֶת נְבִיאוֹ נֶאֱמָן בֵּיתוֹ,
לֹא יִגְּעוּ בָהָר וּבִקְדֻשָּׁתוֹ, רַק בִּמְשׁוֹךְ הַיּוֹבֵל הֵם יַעֲלוּ בוֹ.

הַר סִינַי בּוֹ נִגְלָה לְעַם זִכָּהוּ, שָׁם שָׂם חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ,
עֶשֶׂר דִּבְּרוֹתָיו שָׁמָּה צִוָּהוּ,
לְרוּם הַמַּעֲלוֹת אָז הֶעֱלָהוּ, לִמְכוֹן שִׁבְתּוֹ אֲשֶׁר שָׁמָּה מוֹשָׁבוֹ.

מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל לוּחוֹת, הִשְׂבִּיעַ נְפָשׁוֹת גַּם בְּצַחְצָחוֹת,
וַיִּרְבּוּ שְׂמָחוֹת נָסוּ אֲנָחוֹת,
וּבְעֵת שָׁמְעָם קוֹלוֹ יָצְאוּ כָּל רוּחוֹת, וְהֶחְזִיר נִשְׁמָתָם לָהֶם בְּטוּבוֹ.

בְּנֵי אֵל חַי תְּנוּ תּוֹדָה לְיוֹצֵר עוֹלָם וְהַלְּלוּ כְּיוֹם אֲשֶׁר
שְׁנֵי הַכְּתָרִים עַל רֹאשָׁם קִשֵּׁר,
רִחַף עַל גּוֹזָלָיו הֵעִיר כְּנֶשֶׁר, אֲשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ בְּכָל עֵת שׁוּבוֹ.

מִסּוֹעָה וָסַעַר מִפְלָט הָחִישָׁה, וְהוֹצֵא מִתּוֹךְ כּוּר אֶבֶן הָרֹאשָׁה,
סְמוֹךְ הַנּוֹפְלָה עֵדָה קְדוֹשָׁה,
נִשְׁמַת חַי תְּבָרֵךְ נַעְרָץ בִּקְדֻשָּׁה, וְרוּחַ כָּל בָּשָׂר נִשְׁמַת חַיִּים בּוֹ.