אֶל עֶלְיוֹן

הפיוט עוסק ביציאת מצרים, בעשר המכות ובקריעת ים סוף. את הפיוט נהוג לשיר הן בשירת הבקשות של יהודי מרוקו בפרשת בשלח והן בחג שביעי של פסח. הפיוט הוא רשות ל"נשמת", ועל כך מעיד הבית האחרון.
את הפיוט כתב משורר בשם עמרם, על-פי אקרוסטיכון השיר. יתכן שזהו ר' עמרם עמאר.

אֶל עֶלְיוֹן שׁוֹכֵן מֵעוֹנִים, אָשִׁיר שִׁירָה חֲדָשָׁה,
גָּאַל אֶת זֶרַע אֵיתָנִים, עֲדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה,
עָבְדוּ בָם רְד"וּ שָׁנִים הַמִּצְרִים עֲבוֹדָה קָשָׁה,
שָׁמַע אֶת צַעֲקָתָם וְגַם אֶת נַאֲקָתָם, וְקִבֵּל אֶת תְפִלָתָם וְהוֹצִיאָם מִסִּבְלוֹתָם, יָדִיד בְּיָד רָמָה.
נָם צוּר לְרוֹעֶה נֶאֱמָן בְּחוֹרֵב מִתּוֹךְ סְנֶה:
גְּאַל נָא אֶת עַם לֹא אַלְמָן, עַד אָן בְּגָלוּת חוֹנֶה?
אֱמוֹר אֲלֵיהֶם קֵץ וּזְמָן נִשְׁלַם בְּכֹבֶד עֹנִי,
פָּקוֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם וְאֶת הֶעָשׂוּי לָכֶם, וְאָשִׁיב אֶת שְׁבוּתְכֶם וְתַעֲלוּ לְאַרְצְכֶם, אֶרֶץ טוֹבָה נְעִימָה.
יָדִיד בְּלֶכְתּוֹ אֶל פַּרְעֹה עָשָׂה אוֹתוֹת וְנִפְלָאוֹת,
חַרְטֻמֵּיהֶם כֻּלָּם יָדְעוּ דִבְרֵי אֱלֹהִים צְבָאוֹת,
הוּא וְכָל עַמּוֹ נִתְעוּ וְלֹא קִבְּלוּ הַנּוֹרָאוֹת,
הָפַךְ מֵימֵיהֶם לְדָם וּצְפַרְדֵעַ לְאַבְּדָם, וְרֹב כִּנִים בָּאָדָם וַיַּהֲרֹג כָּל מַחֲמַדָּם, כָּל מִקְנֵה בְהֵמָה.
עָרוֹב וְגַם חַיּוֹת רָעוֹת שָׁלַח בָּם עִם אַדְמָתָם,
וּבִבְשָׂרָם שְׁחִין אֲבַעְבּוּעוֹת אַרְבֶּה אָכַל כָּל פֵּרוֹתָם,
וּבְמִקְנֵיהֶם בָּרָד גַּם זְוָעוֹת וְהֶחְשִׁיךְ כָּל מְאוֹרוֹתָם,
הָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם וְגַם כָּל נָשִׂיא בָהֶם, עַד כִּי קָצוּ בְחַיֵּיהֶם וְעָנוּ כֻלָּם בְּפִיהֶם: "צְאוּ" בְעָצְמָה.
מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה עָשָׂה לָהֶם צוּר נוֹרָא,
כִּי בַּדָּבָר אֲשֶׁר זָדָה – כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאוֹרָה
תַּשְׁלִיכוּ מֵאֻמָּה יְחִידָה אֲשֶׁר בְּאֵל חַי קְשׁוּרָה.
נָתַן צוּר עוֹטֶה אוֹרָה בָּהֶם זַעַם וְעֶבְרָה, וּכְמֵגִיס בַּקְּדֵרָה הִשְׁלִיכָם בְּתוֹךְ הַבּוֹרָה בְּאַף וּבְחֵמָה.
רָדַף אַחֲרֵי עַם קְדוֹשִׁי פַּרְעֹה וְכָל מִבְחַר חֵילוֹ,
הִשִּׂיגָם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כֻּלָּם זָעוּ וְחָלוּ.
אָמַר הָאֵל אֶל מֹשֶׁה: "סְעוּ לִקְרַאת יָם, תַּחֲנוּ אֶצְלוֹ".
בַּקָע הַיָּם לִפְנֵיהֶם וְעָבְרוּ הֵם וּבְנֵיהֶם, וּרְכוּשָׁם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם, וְהַמַּיִם עָמְדוּ לִפְנֵיהֶם נִצְּבוּ כְּמוֹ חוֹמָה.
מִצְרִים יָרְדוּ אַחֲרֵיהֶם אֶל תּוֹךְ הַיָּם בַּמְּסִלָּה,
נִעֵר כָּל מַרְכְּבוֹתֵיהֶם בְּתוֹךְ הַיָּם בַּמְּצוּלָה,
עָנוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בְּפִיהֶם כֻּלָּם בְּשִׁיר וּתְהִלָּה,
"זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֵלֹהַי וַאֲרוֹמְמֶנְהוּ", וְכָבוֹד אֲעַטְּרֵהוּ, כִּי אֵין אֱלֹהַּ בִּלְתֵהוּ בְּעֹז וְחָכְמָה.
חָשְׁבוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בְּמִרְיָם: אוּלַי יָצְאוּ בִּמְסִבָּה,
אָמַר הָאֵל אֶל שַׂר הַיָּם: הַשְׁלִיכָם לֶחָרָבָה!
נָשְׂאוּ כָּל הוֹנָם וְשִׁבְיָם זָהָב וְאֶבֶן טוֹבָה,
מִרְיָם בְּשִׁירָה נָאָה עָנְתָה שִׁירָה נִשָּׂאָה: שִׁירוּ לוֹ כִּי גָאֹה גָּאָה, עִם כָּל נְשֵׁי צְבָאָהּ סוּס וְרוֹכְבוֹ בַיָּם רָמָה.
זָכְרְנוּ הָאֵל לְטוֹבָה כְּמוֹ שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת,
קַבְּלֵנוּ בִתְשׁוּבָה וַעֲשֵׂה עִמָּנוּ לְטוֹבָה אוֹת,
תֵּן לָנוּ רוּחַ נְדִיבָה וְרֹב נִסִּים וְנִפְלָאוֹת,
אֲזַי תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ לָךְ בְּפַחַד וּבְמֹרֶךְְ, כְּעֵת צֵאתִי מִפֶּרֶךְ, נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ שִׁמְךָ בְּעָצְמָה.

מרוקו, , פסח, שירת הבקשות במרוקו

קהילות שרות_לוגו1.png

כל הזכויות שמורות לקהילות שרות | 2002-2020