תשלום בכרטיס אשראי
יוֹם לַיַּבָּשָׁה
מילים: ר' יהודה הלוי
פיוט זה של ר' יהודה הלוי מיועד לחג פסח, ונושאו גאולה. נהוג לשיר אותו בבתי הכנסת בתפילת שחרית בשבת "שירה" (פרשת בשלח) ובחג הפסח לאחר שירת הים. הפיוט משולב גם בשירת הבקשות של יהודי מרוקו לפרשת בשלח, ומנגינתו משתנה ללחנים שונים.
שמו של ר' יהודה הלוי מופיע באקרוסטיכון השיר.
יוֹם לַיַּבָּשָׁה נֶהֶפְכוּ מְצוּלִים, שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים.
יוֹם בְּצַר נִכְבַּדְתָּ וְאֵלַי נֶחְמַדְתָּ, וְלָךְ עֹז יִסַּדְתָּ מִפִּי עוֹלֲלִים.
הִטְבַּעְתָּ בְּתַרְמִית רַגְלֵי בַת עֲנָמִית, וּפַעֲמֵי שׁוּלַמִּית יָפוּ בַנְּעָלִים.
וְכָל רֹאַי יְשִׁירוּן בְּעֵת הוֹדִי יְשׁוּרוּן, אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים.
דְּגָלַי כֵּן תָּרִים עַל הַנִּשְׁאָרִים, וּתְלַקֵּט פְּזוּרִים כִּמְלַקֵּט שִׁבֳּלִים.
הַבָּאִים עִמְּךָ בִּבְרִית חֹתָמְךָ וּמִבֶּטֶן לְשִׁמְךָ הֵם נִמֹּלִים.
הֶרְאוּ אֹתֹתָם לְכָל רוֹאֶה אוֹתָם וְעַל כַּנְפֵי כְסוּתָם יַעֲשׂוּ גְדִילִים.
לְמִי זֹאת נִרְשֶׁמֶת הַכֶּר נָא דְּבַר אֱמֶת, לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים.
וְשׁוּב שֵׁנִית לְקַדְּשָׁהּ וְאַל תּוֹסֶף לְגָרְשָׁהּ, וְהַעֲלֵה אוֹר שִׁמְשָׁהּ וְנָסוּ הַצְּלָלִים.
יְדִידִים רוֹמֲמוּךָ בְּשִׁירָה קִדְּמוּךָ, מִי כָמוֹכָה אֲדֹנָי בָּאֵלִים.
יום ליבשה… – השיר עוסק באותו יום שבו נהפכו המצולים, כלומר מי המצולות ליבשה. שיבחו גאולים – עם ישראל שנגאל באותו יום.
יום בצר נכבדת – צר הוא פרעה, שעליו נאמר: "וְחִזַּקְתִּי אֶת לֵב פַּרְעֹה וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל חֵילוֹ", כלומר על ידי נס קריעת ים סוף והטבעת המצרים, כבודו של ה' גדל. ולך עוז ייסדת – על-פי תהילים ח,ג: "מִפִּי עוֹלֲלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז לְמַעַן צוֹרֲרֶיךָ לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם".
בתרמית – בתחבולה. בת ענמית – הכוונה למצרים, על-פי הכתוב בבראשית י,יג: "וּמִצְרַיִם יָלַד אֶת לוּדִים וְאֶת עֲנָמִים". ופעמי שולמית… – על-פי הפסוק בשיר השירים ז,ב: "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב".
וכל רואיי ישירון – על ההצלה של עם ישראל. בעת הודי ישורון – כאשר יראו את כבודם של עם ישראל, שהאל מצילם מאויביהם. יש כאן רמז לפסוקים: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם. וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה בְּמִצְרַיִם" (שמות יד,ל-לא); "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמ' טו,א). אין כאל ישורון ואויבינו פלילים – חיבור של פסוק מפרשת "וזאת הברכה", דברים לג,כו עם פסוק מפרשת "האזינו", דברים לב,לא.
דגלי כן תרים… – בקשה מהאל שיקבץ את נדחי ישראל. כמלקט שיבולים – על-פי נבואת ישעיהו: "וְהָיָה כִּמְלַקֵּט שִׁבֳּלִים" (ישעיהו יז,ה).
בברית חותמך – הכוונה לברית מילה. לשמך הם נימולים – על-פי ירמיהו ד,ד: "הִמֹּלוּ לַיהוָה וְהָסִרוּ עָרְלוֹת לְבַבְכֶם".
הראו אותותם – התפילין נקראים "אות": "וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ" (דברים ו,ח). ועל כנפי כסותם – הכוונה לציצית על הבגדים.
למי זאת נרשמת – מלשון רושם. הכר נא… – שילוב של הפסוק מבראשית לח,כה בפרשת יהודה ותמר. כאן ר' יהודה הלוי עושה שימוש בפרשנות שונה של "החותמת והפתילים" – תפילין וציצית.
ושוב שנית – כלומר תישא אותה לאישה בשנית. ונסו הצללים – שיבוץ משיר השירים ב,יז.
ידידים – עם ישראל. מי כמוכה… – מתוך שירת הים (שמות טו,יא).
