יום זה – יום טו בשבט. שיר מפינו אל יושבת – לא נפסיק לשיר. אפצחה בו – אפצח בשירה. שירים גם רננות – שירי שמחה.

מפירות הארץ אבחרה – פירות שהשתבחה בהם ארץ ישראל. לברך עליהם במורא – לברך עליהם ביראה. על פי הקבלה צריך לברך על פירות הארץ, כפי שמובא בקונטרס 'פרי עץ הדר' דף ב ע"א: "ומנהג טוב להולכים בתמים להרבות בפירות בעצם היום הזה ולומר דברי שירות ותשבחות עליהן". להצילם – את עם ישראל. וגם מכל מיני פורענויות – מצרות גדולות.

שבע דוד – כינוי לאל. מטובך תמלא גבולו – תמלא את כל ארצו. ישבעו ענווים – צדיקים. לפי הפסוק: "יֹאכְלוּ עֲנָוִים וְיִשְׂבָּעוּ יְהַלֲלוּ יְהֹוָה דֹּרְשָׁיו" (תהילים כב,כז). ויאכלו מגדים – דברים מתוקים: "שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים עִם פְּרִי מְגָדִים" (שיר השירים ד,יג). ופרי מגדנות – המילה מגדנות מאותו שורש של מגדים, וכוונתה לדברים יקרים, למשל "וַיִּתֵּן לָהֶם אֲבִיהֶם מַתָּנוֹת רַבּוֹת לְכֶסֶף וּלְזָהָב" (דברי הימים ב לב,כג). כאן כוונתו לפירות יקרים.

השנה הזאת חיש תעטר – תכתיר אותה, לפי הפסוק: "עִטַּרְתָּ שְׁנַת טוֹבָתֶךָ" (תהילים סה,יב). אכול ושבוע והותר – שיהיה לאנשים שפע של מזון, כך שיותירו מארוחתם. לפי מלכים ב ד,מד: "וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וַיֹּאכְלוּ וַיּוֹתִרוּ כִּדְבַר יְהֹוָה". ובצל כנפיך אסתר – אחסה תחת הגנתך, לפי תהילים נז,ב: "וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ אֶחְסֶה". אשר במנוחות שאננות – כנפיך מעניקים לי מנוחה בטוחה, כנבואת ישעיהו "וְיָשַׁב עַמִּי בִּנְוֵה שָׁלוֹם וּבְמִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִים וּבִמְנוּחֹת שַׁאֲנַנּוֹת" (לב,יח).

חיטים ושעורים... ורימונים – פירות שהשתבחה בהם ארץ ישראל, לפי הפסוק: "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ" (דברים ח,ח). יהיו דשנים רעננים – כלומר פירות טריים, והלשון לפי הפסוק: "עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ" (תהילים צב,טו). ומכל טוב יהיו מכונות – הפירות יהיו מוכנים מכל טוב.

לכן שמחו באלוהים שמחה – שמחו בעשיית המצוות לאל, לפי הפסוק בנחמיה יב,מג: "וַיִּזְבְּחוּ בַיּוֹם הַהוּא זְבָחִים גְּדוֹלִים וַיִּשְׂמָחוּ כִּי הָאֱלֹהִים שִׂמְּחָם שִׂמְחָה גְדוֹלָה". והוא יוציאכם לרווחה – הוא יציל אתכם, כמו: "קוֹלִי שָׁמָעְתָּ אַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי" (איכה ג,נו). ייטיב פירות בם נשתבחה ארץ – כפי שרש"י מפרש על הפסוק: "וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה" (דברים כו,ב): "מה להלן משבעת המינים שנשתבחה בהן ארץ ישראל, אף כאן שבח ארץ ישראל שהן שבעת מינין". ארץ אשר לא במסכנות – ציטוט מדברי האל לעם ישראל בדברים ח,ט: "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם", ופירוש 'מסכנות' – עניוּת.

ובארבה וילק יגער  – ירחיק את המזיקים מהתבואה, לפי הפסוק: "גְּעַר חַיַּת קָנֶה" (תהילים סח,לא). ארבה הוא חרק המזיק לעצים; ילק הוא זחל הארבה בגלגולו הראשון. מרוח סועה ומסער – יציל את העצים מרוחות סערה סוחפות, לפי תהילים נה,ט: "אָחִישָׁה מִפְלָט לִי מֵרוּחַ סֹעָה מִסָּעַר". ירננו עצי היער – לפי תהילים צו,יב: "אָז יְרַנְּנוּ כָּל עֲצֵי יָעַר".

אלי, תבער קוץ ודרדר – תשמיד את הצמחים המזיקים. ותצמיח פרי עץ הדר – פירות של עצים יפים. פירוש המילה 'הדר' במקרא הוא 'הוד'. במשנה זיהו את פרי עץ הדר עם אתרוג (סוכה ג,ד), אולם בימינו חידשו וקראו לכלל משפחת העצים האלה בשם זה. בשיר שלנו מתכוון המשורר לכלל העצים היפים. פרחה גפן פיתח סמדר – לפי שיר השירים ז,יג. סמדר הוא ניצן הפרח הסגור. אשקיף ונראה מחלונות – לפי שיר השירים ב,ט: "הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלֹּנוֹת מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים".

הנצו רימונים – לפי שיר השירים שיר השירים ו,יא: "לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים". ימלאו גשמי רצון יאורים – הנחלים יתמלאו מגשמי ברכה. יאור הוא כינוי לנהר, למשל: "מְקוֹם נְהָרִים יְאֹרִים רַחֲבֵי יָדָיִם" (ישעיהו לג,כא). לכן בואו נא הגברים – הגברים מחוייבים במצוות. ברכו לאל רב אמונות – אל שמאמינים בו רבים, כמו "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" (איכה ג,כג).