תשלום בכרטיס אשראי
כָּל עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ
שיר שחיבר המשורר רבי ישראל נג'ארה, ושמו מופיע באקרוסטיכון השיר. הפיוט עוסק באהבה של כנסת ישראל לאל, ובתקוותה שהוא יגאל אותה מיד העמים שהיא נמצאת תחתיהם.
כָּל עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ, כִּי שְׁמֶךָ תּוּרַק שֶׁמֶן,
אוֹתִי תִּשָּׂא בְחֵיקְךָ, כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאוֹמֵן.
יְדִיד חִשְׁקִי רְאֵה עָשְׁקִי, וּלְקוֹל זַעְקִי מֵרוֹם פְּנֵה,
עַד אָן אֶחְזֶה שְׁמִי נִבְזֶה, עַמִּי רָזֶה אוֹיְבִי שָׁמֵן.
אוֹתִי תִּשָּׂא בְחֵיקְךָ, כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאוֹמֵן.
שׁוּבָה אֵלִי תּוֹךְ אָהֳלִי, אֶת הֵיכָלִי מַהֵר בְּנֵה,
לָמָּה יָפָה תְּהִי חֶרְפָּה, כְּמוֹ אַשְׁפָּה וּכְמוֹ דּוֹמֶן.
אוֹתִי תִּשָּׂא בְחֵיקְךָ, כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאוֹמֵן.
רִיבָה רִיבָהּ מִיַּד אוֹיְבָהּ, אָכַל טוּבָהּ אוֹתָהּ שָׂנֵא,
אוֹתוֹ שִׂים צוּר עָזוּב עָצוּר, יָבֹא בְּצוּר וְיִטָּמֵן.
אוֹתִי תִּשָּׂא בְחֵיקְךָ, כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאוֹמֵן.
אֶל עַם נִכְאֶה עֻזְּךָ הַרְאֵה, אֵל מִתְגָּאֶה בְּצַר עוֹנֶה,
זַרְעוֹ הַרְבֵּה שִׂים כְּאַרְבֶּה, כִּי הֶאְמִין בֵּאלֹהֵי אָמֵן.
אוֹתִי תִּשָּׂא בְחֵיקְךָ, כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאוֹמֵן.
כל עלמות אהבוך כי שמך תורק שמן – ביטוי חיבה משיר השירים א,ג: "לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ". משמעות הביטוי "שמן תורק" היא הריח הטוב שנוצר בשעה שמרוקנים את השמן מכלי לכלי. אותי תישא בחיקך כאשר יישא האומן – היא מבקשת שהדוד יבטיח את שלומה כמו האומן ששומר על התינוק. הביטוי לקוח מהפסוק בבמדבר יא,יב: "כִּי תֹאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק".
ידיד חשקי – אהובי. ראה עושקי – הבט אל האויב שפוגע בי. ולקול זעקי – לתפילתי. מרום פנה – פנה אליי ממרומים. עד אן אחזה – עד מתי אראה. שמי נבזה – בין העמים. עמי רזה אויבי שמן – בהשאלה לגבי כל הביטויים של החיים בין העמים, לפי הפסוק בישעיהו יז,ד: "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִדַּל כְּבוֹד יַעֲקֹב וּמִשְׁמַן בְּשָׂרוֹ יֵרָזֶה".
שובה אלי תוך אוהלי – הרעיה מבקשת מדודה, האל, שיחזור אל ביתה בארץ ישראל. את היכלי – את המקדש. למה יפה – הכוונה אליה, העלמה היפה. תהי חרפה – בין העמים. כמו אשפה וכמו דומן – הדימוי לאשפה מבזה ביותר, למשל קללת איזבל: "וְהָיְתָה נִבְלַת אִיזֶבֶל כְּדֹמֶן עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה" (מלכים ב ט,לז).
ריבה ריבה – לחם את מלחמותיה, לפי הפסוק: "רִיבָה רִיבִי וּגְאָלֵנִי" (תהילים קיט,קנד). אכל טובה – את היבול הטוב של ארץ ישראל: "וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבֹתֵינוּ לֶאֱכֹל אֶת פִּרְיָהּ וְאֶת טוּבָהּ" (נחמיה ט,לו). אותו - את האויב. שים צור – כינוי לאל. עזוב עצור – לפי הפסוק בדברים לב,לו: "וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב". היא מבקשת מהאל שישאיר את האויב ללא כוח וללא מישהו שיסייע לו. יבוא בצור וייטמן – ייקבר בסלע, לפי לשון הפסוק: "בּוֹא בַצּוּר וְהִטָּמֵן בֶּעָפָר" (ישעיהו ב,י).
אל עם נכאה – המשורר פונה עכשיו לאל, שיגאל את עמו. נכאה – מסכן: "וְאֶבְיוֹן וְנִכְאֵה לֵבָב" (תהילים קט,טז). עוזך – כוחך. אל מתגאה בצר עונה – גאוות האל היא הושעת עמו. זרעו הרבה שים כארבה – משחק מילים עם המילה "ארבה" שפירושה הרגיל ריבוי: "הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֵךְ" (בראשית טז,י), וכאן בדימוי לבעל החיים המעופף הקרוי ארבה, שאחד ממאפייניו הוא כמות הפריטים שלו בהיקרות אחת: "כָּאַרְבֶּה לָרֹב" (שופטים ז,יב). כי האמין באלוהי אמן – על פי ישעיהו סה,טז: "אֲשֶׁר הַמִּתְבָּרֵךְ בָּאָרֶץ יִתְבָּרֵךְ בֵּאלֹהֵי אָמֵן וְהַנִּשְׁבָּע בָּאָרֶץ יִשָּׁבַע בֵּאלֹהֵי אָמֵן".
גלות וגאולה, עיראק