יוֹם זֶה שִׁירוּ לָאֵל
מחבר הפיוט הוא חכם מרדכי עבאדי, שנולד בחאלב והתגורר בירושלים במחצית המאה ה-19. הפיוט מושר בקהילות חאלב בשבתות וגם כחלק משירת הבקשות בלילות השבת, ודבר זה נרמז בשורה: חִזְקוּ וְאִמְצוּ בְּרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת קוּמוּ הַעֲרִיצוּ לָאֵל בִּזְמִירוֹת". בסיום כל בית מובא ציטוט של פסוק מהמקרא שחרוזו הסוגר הוא שם ה'.
הלחן בפיוט זה הוא במקאם רָהָאו'. יתכן שהלחן המקורי של הפיוט היה קבוע בכל הבתים, כפי שמבצע ג'ו עמאר כאן. אולם כבר נקבעה המסורת המוסיקלית של שינוי בבית "בן איש חי…" המבוצע בצורה מהירה יותר ובבית "ימין ה' כוח נאדרי…" המבוצע במונוטוניות ובקול נמוך.
בדרך כלל נהוג בשירת הבקשות לשיר את הפיוט בחלוקה לשתי קבוצות, כאשר כל קבוצה מבצעת חלק אחר.
מילים: ר' מרדכי עבאדי
יוֹם זֶה שִׁירוּ לָאֵל שִׁיר וּמִזְמוֹר עֵת כִּי בוֹ שָׁבַת מְלַאכְתוֹ גָּמוֹר,
עַל כֵּן הוּא צִוָה זָכוֹר וְשָׁמוֹר יוֹם הַשְׁבִיעִי שַׁבָּת לַה'.
שַׁבָּת מְנוּחָה מִכָּל מְלָאכָה שָׂשוֹן וְשִׂמְחָה כִּי הוּא חֶלְקְךָ,
בּוֹ יְבָרֶכְךָ וְיִשְׁמְרֶךָ תִּשָׂא בְרָכָה מֵאֵת ה'.
שִׂפְתֵי רְנָנוֹת כָּל לָשׁוֹן תּוֹדֶה תַּפְטִיר בְּשָׂפָה לְהַזְכִּיר חַסְדֵי,
אֵל כִּי הִנְחִיל זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי אֵל וְצִדְקָתָם נְאֻם ה'.
בֶּן אִישׁ חַיִל חַי חַי הוּא יוֹדֶךָ כִּי טוֹב לְהוֹדוֹת לְזַמֵּר שִׁמְךָ,
גַּם לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה'.
יְמִין ה' כֹּח נֶאְדָּרִי עֻזִי מָעֻזִי מָגִנִּי סִתְרִי,
אֲרוֹמְמֶנְהוּ אוֹדֶה מִשִּׁירִי כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַה'.
חִזְקוּ וְאִמְצוּ בְּרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת קוּמוּ הַעֲרִיצוּ לָאֵל בִּזְמִירוֹת,
כִּי הוּא חַיֵּיכֶם לָבוֹא בִּגְבוּרוֹת תֵּשְׁבוּ בְחַצְרוֹת בֵּית ה'.
יום זה – בשבת. שיר ומזמור – שיר תפילה. עת כי בו שבת – בזמן שהאל הפסיק לעבוד ולברוא את העולם, כפי שנאמר: "כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ" (בראשית ב,ג). על כן הוא ציוה זכור ושמור – בשמות כ,ח נאמר: "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" ואילו בדברים ה,יב נאמר: "שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ", ואמרו חכמים "זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו" (מסכת שבועות כ ע"ב). יום השביעי שבת לה' – ציטוט משמות כ,י, והמשמעות היא שהשבת מוקדשת לה'.
שבת מנוחה מכל מלאכה – ביום שבת צריך לנוח מכל עבודה, כפי שנאמר: "כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ שַׁבָּת הִוא לַיהֹוָה" (ויקרא כג,ג). ששון ושמחה – המשפט חסר נשוא והכוונה שהששון והשמחה ילוו אותך במהלך השבת. כי הוא חלקך –ה' כביכול שותף לעמו כפי שנאמר: "אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ" (במדבר יח,כ). תשא ברכה מאת ה' – תהלים כד,ה: "יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְהֹוָה".
שפתי רננות – ביטוי מתהלים סג,ו ומשמעו: השפתיים השרות. תפטיר בשפה – יפתחו את פיהם. בתהלים כב,ח הביטוי משמש בשלילה (כָּל רֹאַי יַלְעִגוּ לִי יַפְטִירוּ בְשָׂפָה יָנִיעוּ רֹאשׁ) וכאן המשורר משלב ביטוי זה עם הביטוי להזכיר חסדי אל כלומר, השפתיים ישירו הודאות לאל ויזכירו את חסדיו. זאת נחלת… – ישעיהו נד,יז: "זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי יְהֹוָה וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי נְאֻם יְהֹוָה".
בן איש חיל – כך כונה בניהו בן יהוידע (שמואל ב כג,כ) והכוונה לגיבור. חי חי – הקרי של הפסוק לעיל הוא "חַי" – חז"ל דרשו שהכוונה לצדיק גמור (מסכת ברכות יח ע"א). כי טוב להודות… – על פי הפסוק: "טוֹב לְהֹדוֹת לַיהֹוָה וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן. לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ" (תהלים צב,ב-ג). מה גדלו… – שם,ו.
ימין ה'… – סירוס הפסוק משירת הים: "יְמִינְךָ יְהֹוָה נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ" (שמות טו,ו) וכוונתו – כוחו של האל בימינו. עוזי – כוחי. מעוזי – מבצרי, האל נותן לי מחסה, והכל לפי הכתוב: "יְהֹוָה עֻזִּי וּמָעֻזִּי וּמְנוּסִי בְּיוֹם צָרָה" (ירמיהו טז,יט). מגני סתרי – תארים נוספים של האל כמגן ונותן מחסה לעם ישראל. וביטויים אלו נמצאים באופן די נרחב במקרא, למשל: "אֱלֹהֵי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי מִשְׂגַּבִּי וּמְנוּסִי מֹשִׁעִי מֵחָמָס תֹּשִׁעֵנִי" (שמואל ב כב,ג). ארוממנהו – אפאר את האל על ידי השירים שאשיר לו. כי מי בשחק יערוך לה' – ציטוט מתהלים פט,ז וכוונת הכתוב – אין בשמיים אף אל שידמה בערכו לה'.
חזקו ואמצו בראש אשמורות – זהו עידוד להתחזק ולקום בלילה כדי להודות לה', ובית זה מעיד על אופי הפיוט, שהוא נכתב למטרת שירת הבקשות. הביטוי ראש אשמורות מופיע במגילת איכה ב,יט: "קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה לְרֹאש אַשְמֻרוֹת", הלילה נחלק למשמרות, והמשורר במגילת איכה מכוון את דעתו על תחילת כל משמרת. כי הוא חייכם – ציטוט מדברים לב,מז וכוונתו שמצוות האל מאריכות את חיי עושיהן, וזו כוונת המילים לבוא בגבורות, כלומר להגיע לגיל מופלג, גיל גבורות, כפי שנאמר "יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה" (תהלים צ,י). ומילות המשורר לקוחות מהפסוק "אָבוֹא בִּגְבֻרוֹת אֲדֹנָי יְהֹוִה" (תהלים עא,טז). תשבו בחצרות בית ה' – הכוונה לבתי כנסיות. הביטוי מופיע מספר פעמים במקרא, למשל: "בְּחַצְרוֹת בֵּית יְהֹוָה בְּתוֹכֵכִי יְרוּשָׁלִָם" (תהלים קטז,יט).
ספרד – ירושלים, , שירת הבקשות בחאלב