נְעִימָה לִי עִירָךְ יָהּ נְעִימָה לִי, אֶרֶץ צְבִיָּה מְאֹד עֲרֵבָה לִי.

​

מַה נוֹרָאָה נָאוָה וְיָפָה, לָהּ כָּלְתָה נַפְשִׁי וְנִכְסָפָה,
לְבִנְיָנָהּ רוּחִי שָׁאֲפָה, לִרְאוֹת הוֹדָהּ וְזִיו הֵיכָלִי.

​

שׁוּר כִּי בָנֶיהָ לָהּ תָּאֲבוּ, מִזְּמַן רַב בָּהּ לֹא יָשְׁבוּ,
וְעַתָּה מָתַי לָהּ יָשׁוּבוּ, וְיִנְחֲלוּהָ בְּגוֹרָלִי.

​

הֵן בִּשְׁלוֹמָהּ שָׁאֹל יִשְׁאֲלוּ, וּבְשִׂמְחָתָם זִכְרָהּ יַעֲלוּ,
נָא בַשֵּׂר לָהֶם קוּמוּ תַעֲלוּ, לְהַר קָדְשִׁי וּבֵית זְבוּלִי.