צורות גרפיות1.png

יְדִיד נֶפֶשׁ

צורות גרפיות1.png

הפיוט "ידיד נפש" הוא מהפיוטים המוכרים ביותר בכל קהילות ישראל, אולם שמו המקורי של הפיוט הוא "בקשה על היחוד וחשק האהבה".
הפיוט נכתב על-ידי המקובל רבי אלעזר אזכרי שחי ופעל בצפת במאה ה-16. סביב אזכרי התגבשה חבורה מיסטית שמטרתה לקרב את הגאולה על-ידי החזרת עם ישראל בתשובה. חבורה זו נקראה "סוכת שלום" והמחבר משלב את שמה בפיוט. אזכרי חיבר ספר מוסר קבלי לאותה חבורה והוא נקרא "ספר חרדים", ובסופו של הספר צירף אזכרי את ה"בקשה על היחוד וחשק האהבה", שהוא למעשה הפיוט ידיד נפש.

פס הפרדה.png

מילים: ר' אלעזר אזכרי

יְדִיד נֶפֶשׁ, אָב הָרַחְמָן, מְשֹׁךְ עַבְדָּךְ אֶל רְצוֹנָךְ.
יָרוּץ עַבְדָּךְ כְּמוֹ אַיָּל, יִשְׁתַּחֲוֶה מוּל הֲדָרָךְ.
כִּי יֶעְרַב לוֹ יְדִידוּתָךְ מִנּפֶת צוּף וְכָל טָעַם.

הָדוּר, נָאֶה, זִיו הָעוֹלָם, נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתָךְ,
אָנָּא, אֵל נָא, רְפָא נָא לָהּ בְּהַרְאוֹת לָהּ נֹעַם זִיוָךְ,
אָז תִּתְחַזֵּק וְתִתְרַפֵּא וְהָיְתָה לָךְ שִׁפְחַת עוֹלָם.

וָתִיק, יֶהְמוּ רַחֲמֶיךָ וְחוּס נָא עַל בֵּן אוֹהֲבָךְ,
כִּי זֶה כַּמֶּה נִכְסֹף נִכְסַף לִרְאוֹת בְּתִפְאֶרֶת עֻזָּךְ.
אָנָּא, אֵלִי, מַחְמָד לִבִּי, חוּשָׁה נָּא, וְאַל תִּתְעַלָּם.

הִגָּלֵה נָא וּפְרשׂ, חָבִיב, עָלַי אֶת סֻכַּת שְׁלוֹמָךְ,
תָּאִיר אֶרֶץ מִכְּבוֹדָךְ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ.
מַהֵר, אָהוּב, כִּי בָא מוֹעֵד, וְחָנֵּנִי כִּימֵי עוֹלָם.

פס הפרדה.png

שינויי גרסא
מילות הפיוט המובאות כאן הן לפי המקור בכתב יד המחבר, אולם עם גלגולו של השיר בתפוצות ישראל הוא עבר מספר שינויים:
בשורה ה-6 במקום "וְהָיְתָה לָךְ שִׁפְחַת עוֹלָם" – "והיתה לָהּ שִׂמְחַת עולם".
בשורה ה-7 במקום "וְחוּס נָא עַל בֵּן אוֹהֲבָךְ" – "וְחוּסָה על בןאֲהוּבָךְ".
בשורה ה-9 במקום "אָנָּא אֵלִי, מַחְמָד לִבִּי חוּשָׁה נָּא, וְאַל תִּתְעַלָּם" – "אנא אלי חֶמְדַּת לבי וְחוּשָׁה נא אַל תתעלם".
בשורה ה-10 במקום "עָלַי אֶת סֻכַּת שְׁלוֹמֶךְ" – "עָלֵינוּ סכת שלומך".
בשורה ה-12 במקום "וְחָנֵּנִי" – "וְחָנֵּנוּ".
חתימת הבתים היא י-ה-ו-ה, שמו של האל. המשורר משלב בשיר ביטויים של כיסופים וערגה כלפי האל ומבקש ממנו לקרב את הגאולה.

פס הפרדה.png

אלג'יריה, אשכנז, גלות וגאולה, מרוקו, , שבת, שירת הבקשות במרוקו