
פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ

מילים: ר' יוסף גלייגו
הפיוט "פורים פורים" נכתב על-ידי יוסף שלום גלייגו מסלוניקי, שחי במאה ה-17 ושמו מוזכר באקרוסטיכון השיר. השיר מקובל בעדות רבות באסיה ובצפון אפריקה ויש לו גם לחנים חדשים שחוברו בישראל.
תוכן השיר הוא מעין תקציר סיפור פורים ומתחיל בעמלק, שלפי המסורת המן מצאצאיו. אחר כך מספר המשורר על אחשוורוש, המן ואגרת השמד. חל מפנה בעזרת "ה' שהיה לנו" והיהודים ניצלים. בסיום הפיוט מציע המשורר למלא את כוס היין ומקווה לשיבת ציון.
בפיוט משובצים חלקי פסוקים, כאשר יש הקפדה על המצלול נוּ בסוף כל בית.

פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ, בָּרוּךְ אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ.
יִתְרוֹמַם שֵׁם אֱלֹהֵינוּ, הַנּוֹקֵם אֶת נִקְמָתֵנוּ,
מֵעֲמָלֵק רֹאשׁ צָרֵינוּ, כִּי בִּרְפִידִים נִלְחָם בָּנוּ.
וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתֵנוּ, גּוֹלִים בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵינוּ,
לֹא עֲזָבָנוּ אֱלֹהֵינוּ, לְהָפֵר בְּרִיתוֹ אִתָּנוּ.
סֵתֶר הָיְתָה לְרֹאשׁ, אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ,
בִּימֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, יְיָ הוּא מִשְׂגָּב לָנוּ.
פַּתְשֶׁגֶן הַנִּשְׁתְּוָן, לְהַכְרִית אֶת עַם לֹא אַלְמָן,
בַּעֲצַת הַצּוֹרֵר הָמָן, אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ.
שָׁלַח רָצִים דְּחוּפִים, אֶל שֶׁבַע וּמֵאָה וְעֶשְׂרִים,
לְהַשְׁמִיד כָּל הַיְּהוּדִים, לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ.
לָבַשׁ נָקָם וְלִי חָסָה, עַל יַד יְמִינִי וַהֲדַסָּה,
זֶמֶר חָדָשׁ אֵלָיו אֶשָּׂא, עַד הֵנָּה יְיָ עֲזָרָנוּ.
וַיּוֹצִיאֵנוּ לָרְוָחָה, וּמִיָּגוֹן וַאֲנָחָה,
לַיְּהוּדִים הָיְתָה שִׂמְחָה, וְאוֹר יָקָר זָרַח לָנוּ.
מַלְּאוּ גְּבִיעֲכֶם יַיִן, וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאַיִן,
וְנִרְאֶה עַיִן בְּעַיִן, בְּשׁוּב יְיָ אוֹתָנוּ.

ברוך אשר בחר בנו – מברכות התורה: "אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ".
הנוקם את נקמתנו – על פי הברכה שלאחר קריאת המגילה: "הָרָב אֶת רִיבֵנוּ וְהַדָּן אֶת דִּינֵנוּ וְהַנּוֹקֵם אֶת נִקְמָתֵנוּ". מעמלק ראש צרינו – יש כאן שילוב של הסיפור על עמלק שנלחם עם עם ישראל ברפידים בצאתם ממצרים ביחד עם נבואת בלעם "רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק" (במדבר כד,כ).
ואף גם זאת... – כל הבית השני מבוסס על הפסוק: "וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם" (ויקרא כו,מד).
סתר היתה לראש – המשורר רומז לשני דברים: אסתר עלתה לראש השלטון, בשיבוץ של הפסוק "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה" (תהילים קיח,כב); והאל ששמו נסתר במגילה עומד בראש ההתרחשויות. משגב לנו – על פי תהילים מו,ח: "יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה".
פתשגן הנשתוון – מתוך עזרא ז,יא: "וְזֶה פַּרְשֶׁגֶן הַנִּשְׁתְּוָן אֲשֶׁר נָתַן הַמֶּלֶךְ אַרְתַּחְשַׁסְתְּא לְעֶזְרָא הַכֹּהֵן הַסֹּפֵר". עם לא אלמן – "כִּי לֹא אַלְמָן יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה מֵאֱלֹהָיו" (ירמיהו נא,ה). אזי חיים בלעונו – ציטוט מתהילים קכד,ג.
שלח רצים דחופים – "הָרָצִים יָצְאוּ דְחוּפִים בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ" (אסתר ג,טו). אל שבע ומאה ועשרים – מדינות המלך אחשוורוש. לולי ה' שהיה לנו – על פי תהילים קכד,ב: "לוּלֵי יְהוָה שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם".
לבש נקם – "וַיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי נָקָם" (ישעיהו נט,יז). ולי חסה – הגן עלי; "כִּי הָיִיתָ מַחְסֶה לִי" (תהילים סא,ד). ימיני – מרדכי משבט בנימין, שנקרא במגילה "אִיש יְמִינִי" (אסתר ב,ה). זמר חדש אליו אשא – על פי הפסוק: "אֱלֹהִים שִׁיר חָדָשׁ אָשִׁירָה לָּךְ" (תהילים קמד,ט). עד הנה ה' עזרנו – משמואל א ז,יב: "עַד הֵנָּה עֲזָרָנוּ יְהֹוָה".
ושילחו מנות לאין – על פי הפסוק: "וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ" (נחמיה ח,י). ונראה עין בעין – "כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יְהֹוָה צִיּוֹן" (ישעיהו נב,ח).
