מילים: ר' דוד בוזגלו
 

לֹא פִּגְיוֹנִים, לֹא כִּידוֹנִים, עָמְדוּ לַחוֹלְשִׁים עַל יָוָן יוֹם עֲבָרוֹת,
כִּי יוֹצֵר כָּל, הַכֹּל יָכוֹל, הוּא אָמַר "וַיְהִי" לַדְּרוֹר, דְּרוֹר לַדּוֹרוֹת.
 

וַיְצַו מִמַּעַל שְׁחָקִים, אוֹהֵב חֲסִידָיו אֲשֶׁר אֵלָיו נִגָּשִׁים.
לְמַגֵּר נֵזֶר חֲזָקִים עַד לֶעָפָר וּלְתִתָּם בְּיַד חַלָּשִׁים.
שָׁם רְשָׁעִים נָפְלוּ זְרָעִים וּכְמוֹ סֻבִּין נָפְלוּ מְרֻבִּין.
וּבֵית גֵּאִים עִם טְמֵאִים אֶל חַיְתּוֹ טֶרֶף יַחְדָיו הָיוּ לְבָרוֹת.
 

חַשְׁמוֹנָאִים עִם קְהָלָם עָפוּ כִּיעַף יוֹנִים לַאֲרֻבּוֹתֵיהֶם,
אֶל מִקְדָשׁ יָהּ חַי גּוֹאֲלָם לְתַנּוֹת צִדְקוֹת בָּנִים עִם אֲבוֹתֵיהֶם.
שָׁם כֹּהֲנִים חִפְּשׂוּ שְׁמָנִים לְהַדְלִיק אוֹר הוֹלֵךְ וָאוֹר,
אַךְ פַּח אֶחָד מָצְאוּ נִכְחָד דֵּי הַדְלִיק בּוֹ אַחַת לְשִׁבְעַת הַנֵּרוֹת.
 

וְאַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה אֵל מִסְתַּתֵּר מֵחֶבְיוֹנוֹ נִגְלֹה נִגְלָה.
יוֹם עַל פַּךְ שֶׁמֶן זֶה שָׁרְתָה בִרְכַּת שָׁמַיִם וְשַׁמְנוֹ עָלֹה עָלָה.
עַד הִתְקִינוּ, עַד הִכִינוּ, בְּטַהֲרָה, שֶׁמֶן אוֹרָה.
אֲהַלֶּלְךָ, אֲגַדֶּלְךָ, הַנוֹתֵן עֹז לְעַמּוֹ פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת.