ר' יהודה בן שמואל אבן עבאס חי ופעל במאה ה-12. הוא נולד בפאס שבמרוקו ונדד לארם צובא (חאלב), שם גם נפטר. יהודי חאלב העריכו מאוד את ר' יהודה ובזכותם השתמרו חלק מפיוטיו במחזורי הימים הנוראים.

אבן עבאס הוא בין המשוררים היחידים שאינם בני ספרד, שזכה להערכה על כתיבתו וצורף לבני ספרד ברשימות ר' יהודה אלחריזי. כינויו בערבית היה אבו אל בקא יחיא בן עבאס אלמגרבי. מפיוטיו השתמרו כעשרים שירים, והמפורסם בהם הוא עת שערי רצון, העוסק בפרשת עקידת יצחק. שאר השירים עוסקים בגלות וגאולה ובסליחה ויועדו לימים הנוראים.

במשפחתו של ר' יהודה התרחשה טרגדיה, כאשר בנו יחידו, שמואל, התאסלם. ככל הנראה זהו הרקע לכתיבת הפיוט "עת שערי רצון". בשנת 1163, כששהה בנו שמואל באזרבייג'ן בהיותו בן 18, התאסלם, ואולם רק כעבור ארבע שנים גילה את דבר המרת הדת לאביו. ר' יהודה נסע לפגוש את בנו ולהשפיע עליו לחזור בו, אך מת בדרך.

שמואל הבן חיבר ספר פולמוס כנגד היהדות בשם "אפחאם אליהוד" – סתימת טענות היהודים. מתוך הקדמתו לספר ניתן ללמוד כי ר' יהודה חינך את בנו ברוח הפילוסופיה של אותה התקופה – לימוד השפה העברית, תורה, חשבון, אסטרונומיה, אלגברה, הנדסה ורפואה.