רבי רפאל ענתבי נולד בשנת 1830 בחלב שבסוריה ונחשב לגדול משורריה. ר' רפאל היה תלמיד חכם גדול, בקי בנגלה ובנסתר. למדנותו וחכמתו של ר' רפאל מצאו את ביטויין במאות השירים שחיבר (למעלה מ-400 שירים), שהפכו לחלק מרכזי ברפרטואר השירה החלבית, חלקם אף נכנסו לסדר שירת הבקשות של ליל שבת.
ר' רפאל, שהיה עיוור, נסתייע בתלמידיו מבית המדרש "עבוד הררי", שם לימד פיוט ושירה, לשם העלאת שיריו על הכתב. חלק מתלמידיו אלה הפכו למשוררים מפורסמים בזכות עצמם, כמו ר' משה אשקר הכהן (שר' רפאל ענתבי לקחו תחת חסותו כאשר הלה התייתם בגיל שש) ור' חיים שאול עבוד. ר' רפאל, שאף בשיחת חולין נהג לחרוז חרוזים ולהשיב בחריזה ולעתים אף לחבר שיר על נושא השיחה, עבר בסוף ימיו להתגורר במצרים, שם נפטר בשנת 1919.
ספר שיריו הראשון, "שירה חדשה", יצא לאור בשנת 1888 ומאז יצאו מהדורות נוספות שכללו שירים חדשים פרי עטו ושירים של משוררים אחרים. שיריו מושרים עד היום, הן בסדר שירת הבקשות של ליל שבת והן כחלק ממעגל החיים והשנה. רבים משיריו נתחבבו על שאר קהילות ישראל המזמרות אותם בהזדמנויות שונות, הפיוט הידוע ביותר שלו הוא רפא צירי אל נאמן.