רבי דוד בן אהרון חסין נולד במכנס מרוקו תפ"ב- תקנ"ב (1727–1792). הוא מן המשוררים הידועים והאהודים בקרב יהודי מרוקו. חלק משיריו דוגמת "אערוך מהלל ניבי", לדוד שיר ומזמור ואוחיל יום יום אשתאה, התפרסמו הרחק ברחבי קהילות המזרח. שירתו של ר' דוד חסין בלטה גם בהיקפה הגדול, כ- 250 שירים, אשר חלקם הגדול יצא לאור סמוך למותו בספר 'תהילה לדוד' באמסטרדם בתקס"ו וזכה לשלוש מהדורות. הוא קרא לספר "תהילה לדוד" ומצא קשר בין שמו לבין דוד המלך נעים זמירות ישראל. אך עוד בימי חייו הייתה שירתו שגורה בפי כל, הועתקה בכתבי יד רבים והושרה בהזדמנויות שונות. סייעו לתפוצה זו מסעותיו הרבים בין הקהילות ברחבי מרוקו.
על חינוכו והשכלתו של ר' דוד חסין אנו יודעים כי, כמו שאר הילדים בתקופתו למד לקרוא בגיל 3-4. בגיל 5 לערך למד בעל פה תפילות ופסוקים מן התנ"ך. בגיל 7 כבר קרא הפטרה בציבור, ובגיל 10 היה כבר בישיבה של הרב מרדכי בירדוגו. בגיל 17 החל לרשום דברי תורה וחידושים, דרשות ופרשנות על המקרא, תוך הסתמכות על פרשנותם של מפרשי 'מקראות הגדולות' ובעיקר רש"י אבן עזרא ומשה בירדוגו. מרבית משוררי יהדות מרוקו היו גם גדולי תורה והוראה, וכך גם ר' דוד חסין ששיריו – כמו גם דרשותיו שנשתמרו – מעידים על ידיעה מקיפה ביותר במקרא, במדרש ובגמרא ועל ידיעה מעמיקה בזוהר ובקבלה.
את פרנסתו מצא, כתלמידי חכמים רבים אחרים במרוקו, בעיסוקו כסופר סת"ם.
לעומת שירת ספרד אשר נכתבה בעיקר בלשון המקרא, ניצל ר' דוד חסין את כל רבדי השון העברית וכתב כתיבה מעורבת בשני הרבדים המרכזיים של לשון המקרא ולשון חז"ל, ואף מן הארמית לא נמנע.
השפעת הקבלה ניכרת על שירתו של ר' דוד חסין הן מבחינת הנושאים והתכנים, והן מבחינת העיצוב, הדימויים והאווירה. מכנס, עירו של ר' דוד מילאה תפקיד חשוב מאוד בתקופה השבתאית, אשר יהודיה הושפעו עמוקות מהלהט המשיחי של קבלת האר"י. נושאי שירתו מתמקדים לפיכך בנושאי הגלות ומצוקותיה והתקווה לגאולה וחידוש העבר של עם ישראל. גם שירים שנושאיהם הם שבח לה' ואירועים משפחתיים כגון חתונה וברית מילה, משלבים בתוכם את נושאי הגלות והגאולה. תחום נוסף בשירתו, היא השירה התלמודית הבאה לסייע לתלמידים לזכור תלמודם בעיקר פרקים קשים כגון הלכות שחיטה, וכלה בשירים של התרשמות אישית ממסע ומנוף יפה.
תקופתו של רבי דוד חסין הייתה קשה ליהודי מרוקו, תקופת השליט העריץ מולאי יזיד שהבטיח פרס לכל מי שירצח יהודי. מתוך שירתו אנו למדים גם על רעב גדול, שגרם למוות ולשמד בקרב היהודים ודכדך את רוחה של הקהילה. שירי הנחמה שלו ממלאים לפיכך תפקיד חשוב נגד שבירת הרוח בתנאים קשים.
גם בחייו הפרטיים ידע צער ומכאובים ונתן לכך ביטוי בשירתו. בקינה נוגעת ללב הוא מתאר את מות בתו וחתנו שמתו שניהם בשנה הראשונה לנישואיהם וממאן להתנחם. גורלו המר לא הצליח למנוע ממנו להביא לידי ביטוי את כשרונו הספרותי, ואולי להיפך, הניע אותו לכתוב שירים רבים בנושאים שונים ומגוונים מאוד,
לסיכום, שירת ר' דוד חסין זכתה לתפוצה רחבה בקרב יהודי מרוקו, ואין קובץ פיוטים שלא הכיל משיריו. שירתו פרצה מעבר למרוקו וצפון אפריקה והגיעה לקבצי פיוטים במזרח, אפילו בתימן הרחוקה ונעשו לנחלת כלל קהילות המזרח.