
שפל רוח

מילים: שלמה אבן גבירול
פיוטו זה של אבן גבירול מבוצע בקהילות שונות ובלחנים רבים.
אקרוסטיכון השיר נושא את שם המחבר. הפיוט הוא מסוג 'רשות' ל"נשמת כל חי", ודבר זה רמוז במילה האחרונה בשיר.
נושא השיר הוא היחס שבין עוצמת האל וגדלותו לבין אפסות האדם. יש בשיר תחושת מורא גדול של האדם מפני בוראו. השיר נושא את מהות הפילוסופיה הדתית של אבן גבירול, המשיכה אל הבורא והרתיעה ממנו, ההעלם של האל והימצאותו בכל מעשי הבריאה.
עדות המזרח וצפון אפריקה נוהגות לשיר את הפיוט הזה בימים הנוראים.

שְׁפַל רוּחַ שְׁפַל בֶּרֶךְ וְקוֹמָה,
אֲקַדֶּמְךָ בְּרֹב פַּחַד וְאֵימָה.
לְפָנֶיךָ אֲנִי נֶחְשָׁב בְּעֵינַי,
כְּתוֹלַעַת קְטַנָּה בָאֲדָמָה.
מְלֹא עוֹלָם אֲשֶׁר אֵין קֵץ לְגָדְלוֹ,
הֲכָמוֹנִי יְהַלֶּלְךָ וּבַמָּה?
הֲדָרְךָ לֹא יְכִילוּן מַלְאֲכֵי רוּם,
וְעַל אַחַת אֲנִי כַמָּה וְכַמָּה.
הֱטִיבוֹתָ וְהִגְדַּלְתָּ חֲסָדִים,
וְלָךְ תַּגְדִּיל לְהוֹדוֹת הַנְּשָׁמָה.