הפיוט בצפון ספרד ודרום צרפת

תחנה שביעית: צפון ספרד ודרום צרפת
כאמור, היה רבי אברהם אבן עזרא אחרון המשוררים של תקופת תור הזהב, ומכאן ואילך מתחילה תקופה חדשה שפנתה לנושאים חדשים ולדרכי כתיבה חדשות. היצירה העברית מתרכזת עתה בצפון ספרד שבשליטת הנוצרים ותחת השפעה ספרדית וכן בדרום צרפת שקהילותיה הושפעו עד מאוד מתרבות יהודי ספרד. בשני מרכזים אלה התפתחו בעיקר המקאמה העברית והיצירה הסיפורית בפרוזה חרוזה, ובהן יצירות חשובות כמו ספר 'תחכמוני' לרבי יהודה אלחריזי 'ספר שעשועים' לר' יוסף אבן זבארה, ועד ליצירתו הנמלצת של ידעיה הפניני 'בחינות עולם' ועוד הרבה. שירה זו נמשכה בשני המישורים, קודש וחול, על פי הדגמים שהכירה, אך הייתה זו שירה של שגרה, שהצליחה אמנם להתעלות פה ושם, אך כבר לא התקרבה לפסגות ולשיאים שהציבה קודמתה. לא הרבה מן השירה הזאת נותר בפי קהילות ישראל, ונזכיר את 'אָחוֹת קְטַנָּה', פיוטו של רבי אברהם חזן איש גירונה, הפותח את תפילות ראש השנה. מחזורי התפילה קלטו בעיקר את שירת הקודש של בני משפחת גירונדי, ר' זרחיה בעל המאור, בנו ר' יצחק ועוד. מתקופה זו עולים כמה שמות חשובים לתולדות השירה העברית, כגון משולם דיפיארה וטודרוס אבולעפיה. מרכז זה משתתק בבת אחת עם גירוש ספרד בשנת 1492, כשאחרוני המשוררים מוצאים דרכם אל קהילות יהודיות ברחבי העולם ובעיקר לצפון אפריקה. בקהילותיהם החדשות הם מפתחים מרכזי שירה עברית, ומרכזים אלה עולים ופורחים ומעמידים במשך הדורות משוררים מקומיים היונקים משירתם של קודמיהם וכמובן גם מן המורשת של שירת ספרד לדורותיה.