הפיוט והשירה העברית בתורכיה - שירת המפטירים

תחנה י"א: השירה העברית בתורכיה - שירת המפטירים
שירת הקודש העברית הספרדית בקיסרות העות'מאנית אחרי ר' ישראל נג'ארה כמעט ואינה מוכרת משלוש סיבות עיקריות: האחת, רובה גנוזה בכתבי יד ומעט ממנה חבוי בקבצים של בקשות ופזמונים בלתי מדויקים; שנית, קשה ביותר לזהות את מחברי השירים ולברר פרטים ביוגראפיים אודותיהם; שלישית, חוקרים מעריכים שירה זו כירודה באיכותה וכבלתי ראויה לעיון ומשום כך לא זכתה לעיון רציני. על רקע עליית חשיבותה של המוסיקה בתחום שירת הקודש, מופיעים ספרי שירים חדשים בתורכיה ובסביבתה. הספרים אלה כוללים פיוטים ובקשות המעידים על עושר השירה העברית בתקופה זו. חשיבות הקבצים החדשים היא לא רק בהיותם במה ליצירת שירים חדשים ולעלייתם של משוררים שפעלו ברוח החדשה של הקבלה והמגע התרבותי עם הסביבה החדשה, אלא גם במבנה החדש של ספר השירים המשקף את עליית חשיבותה של המוסיקה. ספרי השירים פותחים בהקדמה של מחבר השירים או עורך הספר. בכותרות השירים כלולה הדרכה מוסיקלית: שם המקאם והשמות הלועזיים של השירים שלפי מנגינותיהם יש לשיר את השירים. כל כתבי היד של שירת קודש מן המאות הט"ז-י"ט מסודרים לפי המקאמים התורכיים, בתבנית שקבע ר' ישראל נג'ארה בספרו 'זמירות ישראל' ועוד יותר ב'שארית ישראל' שלא ראה אור אך השפיע רבות על תלמידיו-ממשיכיו בארץ ישראל, בסוריה, בתורכיה וביוון. לכל שיר כותרת ובה פרטים כגון שם הלחן התורכי, הערבי או הספרדי עליו מיוסד הפיוט, שם הסוגה המוסיקלית התורכית, ושם התבנית המקצבית עליה מושתת השיר (האוסול). לפעמים נמצא בכתבי היד העבריים את שמות המלחינים התורכיים שחיברו את הלחנים עליהם מבוססים הפיוטים. שירת "המפטירים" התורכית - שירת הקודש העברית הספרדית  - נכתבה והושרה בקיסרות העות'מאנית ע"י תלמידיו וממשיכי דרכו של ר' ישראל נג'ארה. מקהלות המפטירים פעלו החל מהמאה ה-18 בעיר אדירנה (אדרינופול) ולאחר מכן (ועד היום) באיסטנבול. הרפרטואר, שהושר בשבתות, סודר לפי המקאמים התורכיים, כאשר המוסיקה וסגנון השירה מתבססים על המוסיקה התורכית הקלאסית והמוסיקה הסופית. מגדולי המשוררים בתורכיה במאה הי"ז נציין את אבטליון ב"ר מרדכי דויק, שהפיץ את השירה העברית החדשה מבית מדרשו של ר' ישראל נג'ארה וייסד את התשתית למקהלת ה'מפטירים' שהייתה מופקדת על ביצוע הפיוטים. הוא גם עמד בקשרים עם המיסטיקנים המוסלמים, הדרווישים המחוללים ממנזר המוולוי. שירי אבטליון מקובצים בספר 'חדשים לבקרים' אשר שרד בהעתקים מועטים בכתב יד.