הפיוט באשכנז וצרפת

תחנה חמישית: אשכנז וצרפת
חכמים מחכמי איטליה עברו לאשכנז והביאו עמם מתורתה של איטליה. בין חכמים אלה היה הפייטן משולם בן קלונימוס, ובעקבותיו נתייסד הפיוט באשכנז, שהיה בו משום המשך לפיוט האיטלקי. פייטנה המרכזי של הפייטנות האשכנזית הוא רבי שמעון ברבי יצחק, שפיוטיו מעטרים את המחזור האשכנזי למועדיו. שני גורמים מרכזיים השפיעו על הפיוט האשכנזי: האחד הוא נסיבות החיים הקשות - סבל הגלות והפרעות כיוונו את הפיוטים למסיבות החיים על צרותיהם ופגעיהם ומכאן פיתוחם של פיוטי ה'עקידה' המפייטים את סיפור עקידת יצחק, תוך התייחסות למעשים של קידוש ה', וההעדפה למות ולהיהרג כדי לא ליפול בידי הפורעים ולא לעמוד בפני הניסיון של המרת דת. הגורם השני שהשפיע על אופיו של הפיוט האשכנזי נעוץ בעובדה שהפייטנים היו גדולי תורה ואנשי הלכה, וכיווני ההלכה ולימוד התלמוד ואף מונחים הלכתיים נשתלבו בפיוטים: דימויים מן ההלכה ומן הדיון התלמודי ואף אוצר המילים ההלכתי נשתלבו בפיוט. מן הפיוט האשכנזי נקלט היטב פיוט העקידה 'אִם אָפֵס רוֹבַע הַקֵּן', שנכתב בידי רבנו אפרים מרגנשבורג, ונעשה חלק בלתי נפרד מפיוטי הסליחות במנהגי הספרדים ובני תימן. יש הנוהגים לומר פיוט זה ביום שני של ראש השנה. עוד נצביע על זמירות שבת שנתחברו על ידי פייטני אשכנז, ומהם שאינם ידועים אלא מתוך חתימת שמם באקרוסטיכון השיר. מכל מקום כמה וכמה  מזמירות השבת המוכרות ומושרות בפי רבים, כגון 'מה ידידות מנוחתך', מנוחה ושמחה אור ליהודים', 'שמרו שבתותי' ועוד, מקורן באשכנז וכותביהן אינם ידועים, כנגד זה הפיוט 'ברוך ה' יום יום' נכתב בידי רבי שמעון ברבי יצחק, פייטנה הגדול של יהדות אשכנז, והפיוט 'ברוך אל עליון' נכתב בידי רבי ברוך ברבי שמואל ממגנצא, פייטן ידוע אף הוא. בהקשר זה של זמירות שבת שנכתבו באשכנז נציין את הזמר לשבת 'מה יפית ומה נעמת' שתחילתו 'מה יפית' ובהגייה אשכנזית 'מה יופיס', נעשה ביטוי המציין חנופה וכניעה לפני הגויים, זאת מאחר שה'פריצים' ובעלי האחוזות אהבו לשמוע ניגונו של שיר זה והכריחו את נתיניהם לזמרו, מי ששר שיר זה תוך ריקוד 'בהתנדבות' בפני הפריץ הריהו שר או רוקד 'מה יופיס', כלומר מתחנף ומתרפס לפני הגויים. לימים קלט המנהג האשכנזי כמה וכמה מן הפיוטים הספרדים, בעיקר משירתם של ר' שלמה אבן גבירול ור' יהודה הלוי, ומתוך כך הושפע הפיוט האשכנזי מאחיו הספרדי, כך, למשל, ניכרת השפעה זו על הפיוט הידוע לחנוכה 'מעוז צור ישועתי'.