שבת פיוט - רשמים, תמונות והקלטות

שלום חברים וחברות יקרים/ות,

סמוך כל כך ליום הזיכרון וליום העצמאות ולמחשבות ולתחושות שהם מעוררים, אני מבקש לקשור אותם לעשייה שלנו בקהילות שרות בכלל, ולשבת הפיוט בפרט.
התמזל מזלנו ואנחנו חיים בתקופה היסטורית חשובה ומעניינת, תקופה של תחיית עם ישראל, של נס קיבוץ גלויות מיוחד. התברכנו בזכות הנס הזה בעושר תרבויות יוצא-דופן בארץ כל כך קטנה. היום יותר מפעם, רבים יותר מבינים בתוך איזו תרבות עשירה בתרבויות למעשה אנו חיים.

בשבת הפיוט חווינו מעט מזעיר מהמגוון בו התברכנו, וזה היה עדיין הרבה יותר ממה שישראלים חווים ומכירים בדרך כלל. שרנו, למדנו ונחשפנו לשירה ומוסיקה יהודית-עברית שערשׂה באנדלוסיה וצפון-אפריקה, המזרח-התיכון ואירופה. מרחב עצום. בשירת הבקשות ובתפילות נשאנו תפילה בנוסחים שונים והשילובים היו כמעט טבעיים, וקראנו בתורה בסגנונות תימן, ופורטוגל, ואשכנז, ספרד-ירושלים ומרוקו.

בשבת הפיוט באו לידי ביטוי מרוכז פעילויות שונות ורבות שלנו בקהילות שרות, אבל היה ערך מוסף מיוחד שלא מתאפשר במפגשים רגילים. בצד לימוד מוזיקלי ועיוני של מסורות שונות, היו לנו פרקי שירה-תפילה בזמנן הטבעי, בשירת הבקשות, בעונג שבת, סעודה שלישית ובתפילות כמובן. והיה לנו זמן להכיר מעט אחד את השני.
62 שנים לאחר הקמת המדינה ו- 65 שנים בלבד אחרי השואה הנוראה, המצב של העם שלנו מדאיג אותי מאוד מכל בחינה. קטונתי, אבל אני מרגיש שחייבת להיות התעוררות מלמטה של כולנו, כדי להתחזק ולהתלכד ולנסות לשנות את המציאות לטובה.

אני חושב שבדרכנו, אנו חברי קהילות שרות, עושים את העולם שלנו לטוב יותר בעצם השירה שלנו. בכך שהיא מחברת בינינו ופותחת לנו אופקים ותרבויות של קרובים-רחוקים.

עצם יכולתנו להתכנס ביחד בשבת של שירה וחברה, תפילות ועיון בהרכב כל כך מגוון, בטוח בשלל הזהויות שלו, וביכולתן לחבר את הפרטים לקהל, מוסיפה עוד זיק של תקווה לכלל החברה. אנחנו, מיקרוקוסמוס ממש של החברה היהודית בישראל, בעלי עניין בסביבתם התרבותית והחברתית, אולי יכולים להשכיל להנחיל לחברה בכללותה את השירה והפיוט - ביחד עם עוד שותפים כמובן – ולעשות את החברה לטובה יותר.

יוסי אוחנה