הפיוט - הגדרות ותולדות / פרופ' אפרים חזן

המאמר שלפנינו סוקר את התפתחותו של הפיוט העברי, למן הפיוט הקדום בארץ ישראל במאות השלישית והרביעית לספירה על מאפייניו השונים והדומים בכל תקופה ותקופה. אנו "נוסעים בזמן" תקופה של קרוב לאלף ושמונה מאות שנה ועוצרים בתחנות השונות של מרכזי הפיוט בהיסטוריה היהודית: בבל, ספרד, איטליה, אשכנז וצרפת, צפון ספרד ודרום ספרד, צפת וצפון אפריקה, חאלב וטורקיה. לאורכו של המסע אנו פוגשים את דמויותיהם של הפייטנים בני כל הדורות, מהפייטן עלום השם לפני קרוב לאלפיים שנה, דרך יניי, הקליר, ר' פנחס מכפרא, עבור דרך ר' סעדיה גאון, דונש בן לברט וגדולי פייטני ספרד, הלא הם ר' שלמה אבן גבירול, ר' יהודה הלוי, ר' אברהם אבן עזרא, ובני דורם המאוחרים יותר, מגורשי ספרד שהגיעו לצפון אפריקה ולארץ ישראל. שם אנו פוגשים את גדול משוררי ישראל במאות האחרונות, ר' ישראל נג'ארה, יחד עם חכמי קבלה במאות שלאחריו, הכותבים פיוטים בצפון אפריקה ובבבל. אנו עוצרים בהגיענו לארץ ישראל של ימינו אנו.

תוכן:

* הפיוט מהו
* סוגות וסוגיות בפיוט    
* תחנות בפיוט העברי
* תחנה ראשונה: הפיוט האנונימי
* תחנה שנייה: הפיוט הקלאסי
* תחנה שלישית: הפיוט המזרחי המאוחר
* תחנה רביעית: איטליה
* תחנה חמישית: אשכנז וצרפת
* תחנה שישית, תחנה מרכזית: ספרד המוסלמית (אנדלוסיה)
* תחנה שביעית: צפון ספרד ודרום צרפת
* שלוחות השירה הספרדית
* תחנה שמינית: ר' ישראל נג'ארה וחבריו
* תחנה תשיעית: השירה העברית בצפון אפריקה
* תחנה עשירית: השירה העברית בתימן
* תחנה י"א: השירה העברית בתורכיה - שירת המפטירים
* תחנה י"ב - השירה העברית בחאלב - צמיחת שירת הבקשות
* תחנה י"ג - השירה העברית בבבל
* תחנה אחרונה: השירה והפיוט מראשית המאה העשרים  ועד ימינו

הפיוט מהו
שימושיה ומשמעויותיה של המילה 'פיוט' להטיותיה השונות, כפי שהם בעברית שבפינו היום, מתייחסים גם לכיוונים כלליים, היינו שירה, כל שירה, וסגנון פיוטי, כתיבה נשגבת בלשון גבוהה, ולעתים גם עניינים שברגש ועניינים שביופי באומנות בכלל. ואמנם זו המשמעות העולה ממקורה היווני הקדום של מילה זו, Poietes, שפירושה 'יוצר', ובתואר זה כיבד המדרש את רבי אלעזר ברבי שמעון (ויקרא רבה (מרגליות) פרשה ל ד"ה [א] ולקחתם לכם) 'דהוה קריי ותניי קרוב ופויטס' (=שהיה איש מקרא ומשנה קרב לפני התיבה (=חזן) ופייטן). מכאן עבר הפיוט לציין יצירה שירית בכלל, ומאחר שהיצירה השירית המרכזית בעם ישראל בתקופה זו הייתה שירת הקודש בבית הכנסת, התייחסה המילה 'פיוט' למציאות זו, ואכן גם התואר 'קרוב' הכלול בציטוט שהבאנו, קשור לתפילה ולפיוט, והוא מתפרש במשמעות החזן הקרב אל התיבה העורך תפילותיהם של ישראל. ההגדרה המקובלת לפיוט היא שירת קודש המשתלבת בתפילות הציבור בבתי הכנסת. הגדרה זו מסייעת בידינו לתחום את גבולות הפיוט ולהבדילו מסוגים אחרים. זוהי הגדרה פונקציונלית המתייחסת לייעודם של השירים לצורך הגדרתם ותיחומם, ברם בדרך זו לא ייכללו שירים דתיים רבים  שרוח של קדושה מרחפת עליהם. בעיה זו אינה קיימת לגבי הפיוט הקדום בארץ ישראל עד למאה השמינית, שכן בתקופה זו הוקדשה היצירה השירית העברית כולה לתפילת בית הכנסת, ואפילו פיוטים לאירועים משפחתיים לברית מילה, לחתן ולכלה וכיו"ב חוברו כפיוטי בית הכנסת המשתלבים בתפילה. לימים, בעיקר מן המאה השש עשרה ואילך, נפרד הפיוט בחלקיו הגדולים מן התפילה ונוצרו מסגרות נוספות לשירת הקודש, ומכאן ואילך כוללת המילה 'פיוט' בתוכה את כלל שירת הקודש, בעיקר זו המזומרת ומושרת בקהילות המזרח וצפון אפריקה בבתי הכנסת ובשמחות משפחתיות, וכיום גם בהתכנסויות מיוחדות ובקונצרטים המיוחדים לשירה זו, כפי שהתגבשה במסורת הדורות. משמעות אחרונה זו היא המשמעות המקובלת כיום בפי דוברי העברית הישראלית, ואילו  ההגדרה הראשונה משמשת בספרות  המדעית המקצועית בחקר השירה והפיוט. אך גם היה צורך בתיחום מחודש, כפי שהוצג בספרו של א' חזן תורת השיר בפיוט הספרדי, עמ' 15-23.

סוגות וסוגיות בפיוט
אחד הגורמים החשובים הקובעים את אופיו של הפיוט הוא הסוגה (הז'אנר), אליה הוא שייך. הסוגה מכוונת את הנושא ואת הכיוון המיוחד בהצגתו, את ענייני הצורה, התבנית והמבנה ואף את אוצר המילים וההתחברות למקורות הקדומים ולפסוקי המקרא או לצירופים מתוכם. עוד עניין מרכזי מצפה לנו בפיוט הנכתב למועד ממועדי השנה, והוא העיסוק בענייני דיומא, לאמור הפיוט יעסוק בנושאים הקשורים למועד ייעודו. כך למשל הפיוט הידוע 'ונתנה תוקף' המיועד לימים נוראים, מתאר את מעמד יום הדין, את גורלו של האדם הנחתך בימים אלה ואת האפשרות שיש בידי האדם להעביר את רוע הגזירה. לפיכך חשוב מאוד לברר את סוגו של הפיוט שאנו דנים בו ולהכיר את מאפייניו לקראת העיון והניתוח הספרותי או המוסיקלי. הגדרות ותיאורים של הסוגות השונות ימצא המתעניין במילון המונחים הצמוד.

תחנות בפיוט העברי
תפילות ישראל כוללות בתוכן לא מעט קטעי תפילה בעלי מאפיינים פיוטיים, כך הן הברכות המיוחדות לשבת (ברכת קדושת היום) - הברכה הרביעית בתפילות העמידה לשבת, הפיוט 'אל אדון על כל המעשים' הכלול בתפילת יוצר של שבת ומועד (במנהגי אשכנז רק בשבת), תפילות מלכויות, זכרונות ושופרות בתפילת מוסף לראש השנה ועוד ועוד. מן הפיוטים הקדומים הללו ועד לפיוטים המאוחרים שנכתבו בתקופתנו אנו חובקים תקופה של כאלף ושמונה מאות שנה, ובמהלך תקופה זו אנו מפוזרים על פני מרכזים שונים, במקומות שונים - כל מקום וייחודו, כל מקום וטעמו, כל מקום והשפעות סביבתו.