הארות על הפיוט "לאל איום ונורא"

הערות על הפיוט – ד"ר יואל שלום פרץ *
  (מילות הפיוט מופיעות בתחתית העמוד)
מקור הביטוי "אָיֹם וְנוֹרָא" הפותח את הפיוט הוא בנבואת חבקוק פרק א, פסוקים ו-ז: "כִּי הִנְנִי מֵקִים אֶת הַכַּשְׂדִּים הַגּוֹי הַמַּר וְהַנִּמְהָר הַהוֹלֵךְ לְמֶרְחֲבֵי אֶרֶץ לָרֶשֶׁת מִשְׁכָּנוֹת לֹּא לוֹ: אָיֹם וְנוֹרָא הוּא מִמֶּנּוּ מִשְׁפָּטוֹ וּשְׂאֵתוֹ יֵצֵא". הביטוי נסב לא על האל כי אם על הכשדים, אבל הושאל מכאן לתיאור גבורת האל. זהו שימוש נפוץ אצל חז"ל.
חלקו הראשון של הפיוט מיוסד במידה רבה על הפיוט הידוע "כתר יתנו לך" מתוך השחרית לשבת. ואין כאן מקום להאריך.
חלקו השני של הפיוט דורש עיון נרחב יותר במקורות על מנת שיהיה מובן. נפתח בבית:
 "וי לדעביד תרעא בלא דרא / מה להם בחקי אל יספרו
כי אם ביראת אל זכה וברה / ועמה תורת אמת היא הדרו"
המילים הארמיות "וי לדעביד תרעא בלא דרא" משמען: "אוי לעושה שער בלי חצר". הן רומזות למאמר מתוך הגמרא:
"אמר רבה בר רב הונא: כל אדם שיש בו תורה ואין בו יראת שמים, דומה לגזבר שמסרו לו מפתחות הפנימיות ומפתחות החיצונות לא מסרו לו. בהי עייל? (באיזה ייכנס?) מכריז רבי ינאי: חבל על דלית ליה דרתא, ותרעא לדרתא עביד (=חבל על מי שאין לו חצר ועושה שער לחצר) (כלומר שאין בו יראת שמים ובכל זאת עוסק בתורה) אמר רב יהודה: לא ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו אלא כדי שייראו מלפניו, שנאמר (קהלת ג) "והאלהים עשה שיראו מלפניו". [תלמוד בבלי מסכת שבת דף לא עמוד א]
המאמר מתקשר אם כך גם לעניין היראה המוזכר בצלע השנייה של הפיוט.
 
בהמשך הפיוט מופיע הבית:   
"דרך חיים היא, ודרך ישרה / "נעשה אדם" נאמר בעבורו
אמת יקנה ויברח משררה / וגם יאמר הדבר בשם אומרו"
המילים "נעשה אדם מכוונות כמובן למעשה בריאת האדם בפרק א' בבראשית: "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ". בהמשך מופיעות המלים "ויברח משררה". זהו רמז לכתוב במסכתות קטנות, מסכת אבות דרבי נתן פרק כ:
אמר להם עד שלא נכנסתי לשררה הייתי בורח ממנה. כשנכנסתי לשררה כל מי שהוא מבקש להוציאני (בתוכה) [מתוכה] אני יורד עליו בקבקביות. וכן אתה מוצא בשאול עד שלא נכנס לשררה היה בורח ממנה שנאמר ויאמר ה' הנה הוא נחבא אל הכלים (שמואל א' י' כ"ב) וכשנכנס לשררה היה עוטר על דוד ועל אנשיו לתפשם:
"וגם יאמר הדבר, בשם אומרו" – כאן רומז הכתוב לנאמר במסכת אבות:
"הלומד על מנת ללמד והלומד על מנת לעשות המחכים את רבו והמכוין את שמועתו והאומר דבר בשם אומרו. הא למדת שכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם שנאמר (אסתר ב') ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי: [משנה מסכת אבות פרק ו משנה ו]
"יזכה בימיו ליום הבשורה / זכה וזיכה גם את בני דורו"
יום הבשורה הוא כמובן יום בואו של המשיח – בשורת הגאולה. המילים הסוגרות רומזות למה שנאמר על משה רבנו במסכת אבות:
כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו וכל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה משה זכה וזיכה את הרבים זכות הרבים תלוי בו שנאמר (דברים ל"ג) צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל ירבעם חטא והחטיא את הרבים חטא הרבים תלוי בו שנאמר (מלכים א' טו) על חטאות ירבעם (בן נבט) אשר חטא ואשר החטיא את ישראל: [משנה מסכת אבות פרק ה משנה יח]
 
"וחיי, ומזוני, ובני בתורה / כי עיני כל אליך ישׂברו"
 כתוב בגמרא:
אמר רבא: חיי, בני ומזוני, לא בזכותא תליא מילתא, אלא במזלא תליא מילתא. [תלמוד בבלי מסכת מועד קטן דף כח עמוד א]
כלומר, אורך חיים, בנים ומזונות תלויים לא באדם כי אם במזלו הניתן לו מעם השם. המילים הסוגרות "כי עיני כל אליך ישׂברו" הן מספר תהילים פרק קמה "עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ" ונקשרות לעניין המזונות.
ולבסוף יש מקום לפרש את הבית האחרון:
"ואז יתגלה סוד דיני הפרה / וישראל כלם בה יטהרו"
הפרה היא הפרה האדומה המוזכרת במקרא שאפרה מטהר. ומה פשר המלים: "ואז יתגלה, סוד דיני הפרה"? במדרש תנחומא כתוב:
"כל העוסקין בפרה מתחלה ועד סוף מטמאין בגדים. היא גופה מטהרת בגדים אלא אמר הקב"ה חקה חקקתי גזרה גזרתי ואין אתה רשאי לעבור על גזרתי. [מדרש תנחומא (ורשא) פרשת חקת סימן ג].
אפר הפרה עצמו מטהר אבל העוסקים בה מטמאים. זהו דבר לא מובן ונחשב כסוד של הקדוש ברוך הוא שבני אדם רגילים לא אמורים לרדת לשורשו, אבל במקום אחר במדרש, בפסיקתא דרב כהנא, מסופר על משה רבינו שראה את הקב"ה עוסק בסוד פרה אדומה ומביא הלכה משמו של רבי אליעזר וכך נאמר שם:
אמר לו הקב"ה: "משה, לך אני מגלה עסקי פרה, אבל לאחרים – חוקה" [...] בשעה שעלה [משה] לשמי מרום שמע קולו של הקב"ה יושב ועוסק בפרשת פרה ואומר הלכה משם אומרה: "ר' אליעזר אומר: עגלה בת שנתה ופרה בת שתים." אמר משה לפני הקב"ה: "רבון העולמים העליונים והתחתונים, ברשותך ואת יושב ואומר הלכה משמו של בשר ודם?". אמר לו הקב"ה: "משה, צדיק אחד עתיד לעמוד בעולמי ועתיד לפתוח בפרשת פרה תחילה: ר' אליעזר אומר עגלה בת שנתה ופרה בת שתים." אמר לפניו [משה]: "רבון העולמים יהי רצון שיהי מחלציי.", אמר לו: "חייך שהוא מחלציך [פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פרשה ד ד"ה, [ז]

___________________________________________________

* ד"ר יואל שלום פרץ הינו מרצה לפולקלור באוניברסיטת בן גוריון ובמכללה האקדמית אחווה. כמו כן גם מספר סיפורים מקצועי למבוגרים.
כמו כן, יואל הינו משתתף פעיל בקבוצת חיפה כבר מספר שנים.